מקורות של Hinamatsuri – חלק א'

לפני שנתחיל בהיסטוריה, נציין תחילה את כל השמות של "פסטיבל הבובות": 上巳の節句 jōshi no sekku (מועד של יום שלישי בחודש השלישי), 桃の節句 momo no sekku (חג האפרסק) וכמובן 雛祭り Hinamatsuri (פסטיבל הבובות).

ההיסטוריה של "פסטיבל הבובות" ביפן היום, מתחילה בסין בתקופה של שושלת Wei (שנים 220-265 לספירה). במהלך תקופה זו התפתח מנהג של טבילה בנהר או באוקינוס כדי להטהר וכך להתגונן בפני מחלות. היום בו נהוג היה לבצע את ההטהרות הריטואלית הזאת היה "יום הנחש הראשון של החודש השלישי", 上巳 jōshi, שלפי לוח ירח, כמובן, נקבע כיום השלישי בחודש השלישי. החל  מהמאה ה-6 יפן החלה באופן יזום לייבא אליה את התרבות הסינית, ככלי לבניית זהות לאומית מאוחדת חדשה וככלי למיצוב האומה החדשה בעולם (שמבחינת יפן כלל את קוריאה, סין והודו). יחד עם הטאואיזם, הבודהיזם, הכתב, טכניקות של ציור, פיסול וארכיטקטורה, הגיעו ליפן גם לוח שנה וטקסים תקופתיים שונים. המנהג של היטהרות ביום הנחש הראשון של החודש השלישי גם הוא הגיע בתוך המכלול התרבותי הזה. לא ידוע האם וכיצד בא המנהג לידי ביטוי לפני תקופת היאן (794-1185), תקופה בה יפן החלה לנתק את עצמה מסין ולפתח תרבות עצמאית על בסיס אותם מנהגים שיובאו מסין עד אותה עת. תקופת היאן נחשבת לתור הזהב של יפן, תקופה של פריחה תרבותית אדירה, תקופה בה נכתבו הספרים הראשונים ביפנית (ולא בסינית, כפי שהיה עד כה), התקופה בה מורסקי שיקיבו (Murasaki Shikibu) כתבה את מעשה גנג'י, ספר הנחשב לרומן הראשון בעולם. בתקופה זו ניתן לראות את השורשים של "פטיבל הבובות" של היום, ואני רוצה להביא סקירה קצרה של מקורות אלה.

人形 hitogata

מספרים שנכתבו בתקופת היאן ניתן לראות שגם ביפן היה קיים מנהג זה של היטהרות ריטואלית, אך במקום שאדם ייכנס למים על מנת להיטהר בעצמו, היו מכינים בובות מיוחדות, אותן שפשפו על גופו והשיטו בנהר. נחשב כי כל הדברים השליליים מועברים לבובה ויחד איתה נשטפים בנהר.

בפרק 12 במעשה גנג'י, הגיבור היקרו גנג'י נמצא במחוז סומה (suma) המרוחק, לשם הוא נוסע מחשש שיגלו אותו בעקבות פרשת האהבים שלו עם פילגש של הקיסר. גנג'י, הרגיל לחיי חצר זוהרים, חש שמזלו הטוב אזל ונמצא במצב רוח מדוכדך. אחד מבני לווייתו של גנג'י מציע לו לבצע היטהרות כדי להשתחרר מהצרות שלו. כך בתרגום של Royal Tyler :

On the day of the Serpent that fell on the first of the third month, an officious companion observed, “My lord, this is the day for someone with troubles like yours to seek purification”; so Genji did, since he also wanted a look at the sea. After having a space roughly curtained off, he summoned the yin-yang master who came regularly to the province, and had him begin a ritual. He felt a sense of kinship as he watched a large doll being put into a boat and sent floating away:

“I, sent running down to the vastness of a sea I had never known, as a doll runs, can but know an overwhelming sorrow” (252)

קודם כל אפשר לראות שיום הנחש הראשון בחודש השלישי לא תמיד נפל על השלישי בחודש, אלא שבשלב מסוים היום התקבע כשלישי בחודש השלישי. אנחנו רואים שהמנהג כולל זימון של מומחה ליין ויאנג שמנהל את טקס ההיטהרות. הבובה מונחת בספינה ומושטת, במקרה זה, בים, והיא אמורה לקחת עמה את כל התחלואים והצרות שדבקו באדם.

הבובה המדוברת היא hitogata, צורת אדם; כלומר, הבובה אמורה להחליף את האדם בתור נושאת הטומאה שדבקה בו. הסימניות בהן נכתבת המילה hitogata הן בדיוק אותן הסימניות בהן נכתבת המילה ningyō (בובה) היום. שם נוסף לבובות אלה הוא גם 形代 katashiro או דמות מחליפה (למעשה "דמות מחליפה" הייתה יכולה להיות לא רק של בן אדם ול-katashiro היה גם תפקיד של חפץ ריטואלי לתוכו יכולים להיכנס קאמי במהלך טקס שינטו).

hitogata מתקופת היאן נמצאו בחפירות ב-shiobe, בעיר Kofu, מחוז Yamanashi

המנהג של השטת בובה על המים קיים עד היום ומתקיים במספר מקדשים, כמו למשל במקדש שימוגמו (Shimogamo) בקיוטו.

השטת בובות במקדש shimogamo, לתמונות נוספות: http://kioto-syokai.at.webry.info/201203/article_5.html

כך נראות היום הבובות שמשיטים

天児 Amagatsu ו-這子 Hōko

מקור נוסף לבובות של היום, הם הזוג Amagatsu ו-Hōko. אלה הם גם סוג של hitogata, אך ככל הנראה לא שימשו ספציפית לטקסים הקשורים ל-jōshi. נראה שתחילה שימשו הבובות האלה בטקסים של לוויה והוכנסו יחד עם המת לארון (ונשרפו יחד איתו). נראה שעם הזמן הבובות הפכו יותר ויותר מקושרות לילדים, ותפקידן הפך להיות דומה לקמעות (お守り o-mamori) של היום; הבובות הונחו בסמוך למיטות של ילדים כדי להרחיק מהם רעות. amagatsu הייתה בובה פשוטה: מקלות מחוברים יחד בצורת T וראש עשוי מבד משי עם מילוי. על המבנה הזה תלו את בגדיו של הילד, כדי שהרעות האפשריות יועברו אל הבובה. בובת hoko הייתה עשויה ממש עם מילוי כותנה. הבובות ניתנו לילדים בלידתם וליוו אותם תקופה ארוכה – את הבנים עד גיל 15, כשהם הגיעו לטקס הבגרות ואת הבנות עד חתונתן. למשל, במעשה גנג'י אנחנו רואים שבובה כזאת מלווה את הילדה הקטנה, בתה של גברת מאקאשי, שגנג'י מביא לגור עמו בבירה:

The nurse and an elegant gentlewoman known as Shōshō were the only ones to get in, and they brought dagger, the godchild (amagatsu), and so on with them (350).

הילדה לוקחת עמה שני דברים חשובים, פיגיון, שילדות קטנות ממשפחות אצולה היו מקבלות ביום לידתן, ובובת amagatsu. שני הדברים היו אמורים להגן עליה מכל רעה.

Amagatsu (משמאל) ו-Hōko (מימין)

לבובות אלה לא היה קשר ישיר לטקסים של יום הנחש הראשון בחודש השלישי, אך היום בובות אלה נחשבות לאחד המקורות של בובות hina.

Amagatsu ו-Hōko מסוף תקופת אדו (מאה 19); מאוסף טויאמה לאומנות (Toyama Memorial Museum of Art)

ひいなあそび hiina asobi

 במעשה גנג'י ובספרים אחרים מתקופת היאן מופיע מושג hiina asobi, המתייחס למשחק בבובות. כמו בכל מקום אחר בעולם, ילדים וילדות קטנים נהגו לשחק בבובות וכך גם ביפן. למשחק זה בבובות לא היה, כמובן, שום משמעות ריטואלית או קשר כלשהו למועד של jōshi. במעשה גנג'י בפירוש אפשר לראות שמדובר במשחק ילדים. בפרק 5 (waka murasaki) כשגנג'י, בן 18, פוגש את מורסקי לראשונה כשהיא בת 10 בערך, עולמה של הילדה סובב סביב הבובות שלה, אף על פי שהיא מתרשמת מאוד מגנג'י:

To the little girl’s childish eye, Genji was so splendid that she declared, “He is much better-looking than Father!” “Then why not be his little girl instead?” a gentlewoman suggested. She nodded and seemed very pleased with the idea. Whenever she played with a doll or painted a picture, she pretended that the figure was Lord Genji, dressed it up nicely, and made a great fuss over it (94).

 גנג'י משחק עם מורסקי בבובות כשהילדה עצובה בעקבות מות סבתה האהובה ולא יכולה לישון, ומאוחר יותר, כשהוא לוקח את הילדה לביתו, הוא מתחיל ללמד אותה קליגרפיה ושירה, אך כמובן לא שוכח שהיא רק ילדה ודואג שיהיו לה בובות ואף משחק איתה בעצמו:

As far as dolls went, he made her one dollhouse after another, and he found his games with her the perfect distraction from his cares (108).

אך בסופו של דבר מורסקי נועדה להיות עבור גנג'י יותר מאשר ילדה שאיתה הוא משחק. גנג'י לקח אותה כדי לגדל לעצמו אישה מושלמת, והמשרתות של מורסקי מבינות את זה. בפרק 7 (momiji no ga) גנג'י מגיע לחדרה של מורסקי ביום הראשון בשנה לברך אותה ואומר לה שהיא נראית יותר מבוגרת (משום שאז גילו של האדם השתנה לא ביום הולדתו, כמו היום, אלא בכל שנה חדשה). אחרי שגנג'י הולך, המטפלת של מורסקי מפצירה בה להתנהג כמו מבוגרת ולהפסיק לשחק עם בובות. היא מכנה את גנג'י "בעלה" של מורסקי, אף על פי שלמעשה יש עוד כשנתיים עד שמורסקי וגנג'י יהפכו לנשואים באופן רשמי ויתחילו לקיים יחסים המתאימים יותר לבעל ואישה מאשר לחברים למשחק:

Genji came around on his way to the morning salutation. “You are looking ever so grown-up this morning!” he said, with the most winning smile.

She was already busy setting up her dolls, laying out her collection of accessories on a pair of three-foot cabinets, and filling the room with the assemblage of little houses that Genji had made for her.

[…]

As he left, his imposing presence amid his large retinue brought her and her gentlewomen out near the veranda to watch him go, after which she dressed up her “Genji” doll and had him set off for the palace.

“Do grow up a bit this year, at least.” Shōnagon wanted to chasten her for thinking only of her games. “A girl over ten should not be playing with dolls. Now you have a husband, you must be sweet and gentle with him, like a proper wife. You do not even like have me do your hair!” (139).

 לא ברור מתי קישרו בין hiina asobi לבין בובות hina של היום, אבל ככל הנראה הדבר קרה בתקופת אדו, כשהפסטיבל התחיל לתפוס את הצורה המוכרת לנו היום. הקרבה הפונטית בין שתי המילים, הקישור לבובות, והרצון להראות שהמנהג היה קיים עוד מימי היאן הזוהרים ככל הנראה הביא לזיהוי בין הדברים.

איור של Yamamoto Harumasa לפרק 7 במעשה גנג'י. מתוך הגרסא המודפסת הראשונה של הרומן ב-1650

עוד על מקורות החג בפוסט הבא.

4 תגובות ל-“מקורות של Hinamatsuri – חלק א'

  1. פינגבק: Hinamatsuri | יפן מונוגטארי

  2. פינגבק: מנהגי שנה חדשה ביפן – חלק ג' ואחרון | יפן מונוגטארי

  3. פינגבק: יום הולדת לבלוג | יפן מונוגטארי

  4. פינגבק: שני שירים של יוסאנו אקיקו | יפן מונוגטארי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s