מקורות Hinamatsuri – חלק ב'

משתה על גדות הנהר המתפתל

3rd month 1st day of the Serpent (8th). The Emperor went to the Park, where he held revel by the winding streems [Nihon shoki, xv.23]

זאת הפעם הראשונה ש"משתנה על גדות הנהר המתפתל" (曲水の宴 kyokusui no en) מופיע בכתבים יפניים. אומנם שנות שלטונות של הקיסר קנזו (Kenzō), הקיסר ה-23 של יפן, לו מיוחסת עריכת המשתה, אינן וודאיות (לפי המסורת 485–487), אפשר להניח שהמנהג הידוע בשם זה כבר היה מוכר ביפן לפני תקופת נארה (710-794), התקופה בה התחברו שני ספרי ההיסטוריה-מיתולוגיה הראשונים של יפן, קוג'יקי (古事記 kojiki, 712) וניהון שוקי (日本書紀 Nihon Shoki, 720). המנהג הגיע ליפן מסין ומהותו הוא שאנשי אצולה מתכנסים למשתה של כתיבת שירה וצפייה בפריחת אפרסק. כוסות סקה מושטים בנחל קטן ועל כל משתתף במשתה לכתוב שיר לפני שכוס הסקה מגיעה אליו. מי שלא מספיק לכתוב, שותה מהכוס ומחזיר אותה למים. בסוף מוכרז המנצח, שחיבר את השיר הטוב ביותר. למעשה, שורשי המנהג הם ספרותיים ומגיעים מ"הקדמה לאוסף שירים מפביליון הסחלבים" (蘭亭集序 Lantingji Xu) מאת המשורר והקליגרף הסיני 王羲之) Wang Xizhi), שבשנת 353 אסף את חבריו, האינטלקטואלים של זמנו, בפביליון הסחלב, קרוב לעיר Shaoxing במחוז Zhejiang. באירוע זה האינטלקטואלים ערכו תחרות שירה בדיוק כמו זו שתיארתי. אחרי התחרות, Wang Xizhi אסף את כל השירים וארגן אותם לאוסף של 37 שירים, אליהם צירף הקדמה, שהפכה לאחד מקטעי הפרוזה האהובים ביותר בספרות הסינית. למעשה, היו חוקרים שהטילו ספק באוטנטיות של המסיבה הזאת ואפילו באוטנטיות של ההקדמה, אך זה כמובן לא סותר את העובדה שההקדמה ואוסף השירים הפכו להשראה לדורות רבים של משוררים, אומני קליגרפיה וציירים בסין וגם ביפן.

המשך קריאת הפוסט "מקורות Hinamatsuri – חלק ב'"

מקורות של Hinamatsuri – חלק א'

לפני שנתחיל בהיסטוריה, נציין תחילה את כל השמות של "פסטיבל הבובות": 上巳の節句 jōshi no sekku (מועד של יום שלישי בחודש השלישי), 桃の節句 momo no sekku (חג האפרסק) וכמובן 雛祭り Hinamatsuri (פסטיבל הבובות).

ההיסטוריה של "פסטיבל הבובות" ביפן היום, מתחילה בסין בתקופה של שושלת Wei (שנים 220-265 לספירה). במהלך תקופה זו התפתח מנהג של טבילה בנהר או באוקינוס כדי להטהר וכך להתגונן בפני מחלות. היום בו נהוג היה לבצע את ההטהרות הריטואלית הזאת היה "יום הנחש הראשון של החודש השלישי", 上巳 jōshi, שלפי לוח ירח, כמובן, נקבע כיום השלישי בחודש השלישי. החל  מהמאה ה-6 יפן החלה באופן יזום לייבא אליה את התרבות הסינית, ככלי לבניית זהות לאומית מאוחדת חדשה וככלי למיצוב האומה החדשה בעולם (שמבחינת יפן כלל את קוריאה, סין והודו). יחד עם הטאואיזם, הבודהיזם, הכתב, טכניקות של ציור, פיסול וארכיטקטורה, הגיעו ליפן גם לוח שנה וטקסים תקופתיים שונים. המנהג של היטהרות ביום הנחש הראשון של החודש השלישי גם הוא הגיע בתוך המכלול התרבותי הזה. לא ידוע האם וכיצד בא המנהג לידי ביטוי לפני תקופת היאן (794-1185), תקופה בה יפן החלה לנתק את עצמה מסין ולפתח תרבות עצמאית על בסיס אותם מנהגים שיובאו מסין עד אותה עת. תקופת היאן נחשבת לתור הזהב של יפן, תקופה של פריחה תרבותית אדירה, תקופה בה נכתבו הספרים הראשונים ביפנית (ולא בסינית, כפי שהיה עד כה), התקופה בה מורסקי שיקיבו (Murasaki Shikibu) כתבה את מעשה גנג'י, ספר הנחשב לרומן הראשון בעולם. בתקופה זו ניתן לראות את השורשים של "פטיבל הבובות" של היום, ואני רוצה להביא סקירה קצרה של מקורות אלה.

המשך קריאת הפוסט "מקורות של Hinamatsuri – חלק א'"

Hinamatsuri – חג הבנות ביפן

כל שנה ב-3 במרץ מתקיים ביפן פסטיבל הבובות (hina matsuri, 雛祭り) או בשמו האחר חג האפרסק (momo no sekku, 桃の節句), או כפי שהוא מכונה בעיקר באתרים באנגלית המוקדשים לתרבות היפנית הפופולרית: פסטיבל הבנות. ביום הזה נהוג להתפלל לבריאות, אושרן ועתידן של הבנות הקטנות במשפחה. בנוסף לביקור משפחתי במקדש שינטו, כשהילדות הקטנות לבושות בקימונו צבעוניים וססגוניים, נהוג ביום זה להציב מעמד מיוחד עם בובות המכונות hina ningyo (ביפנית: 雛人形). המשך קריאת הפוסט "Hinamatsuri – חג הבנות ביפן"