מקורות Hinamatsuri – חלק ב'

משתה על גדות הנהר המתפתל

3rd month 1st day of the Serpent (8th). The Emperor went to the Park, where he held revel by the winding streems [Nihon shoki, xv.23]

זאת הפעם הראשונה ש"משתנה על גדות הנהר המתפתל" (曲水の宴 kyokusui no en) מופיע בכתבים יפניים. אומנם שנות שלטונות של הקיסר קנזו (Kenzō), הקיסר ה-23 של יפן, לו מיוחסת עריכת המשתה, אינן וודאיות (לפי המסורת 485–487), אפשר להניח שהמנהג הידוע בשם זה כבר היה מוכר ביפן לפני תקופת נארה (710-794), התקופה בה התחברו שני ספרי ההיסטוריה-מיתולוגיה הראשונים של יפן, קוג'יקי (古事記 kojiki, 712) וניהון שוקי (日本書紀 Nihon Shoki, 720). המנהג הגיע ליפן מסין ומהותו הוא שאנשי אצולה מתכנסים למשתה של כתיבת שירה וצפייה בפריחת אפרסק. כוסות סקה מושטים בנחל קטן ועל כל משתתף במשתה לכתוב שיר לפני שכוס הסקה מגיעה אליו. מי שלא מספיק לכתוב, שותה מהכוס ומחזיר אותה למים. בסוף מוכרז המנצח, שחיבר את השיר הטוב ביותר. למעשה, שורשי המנהג הם ספרותיים ומגיעים מ"הקדמה לאוסף שירים מפביליון הסחלבים" (蘭亭集序 Lantingji Xu) מאת המשורר והקליגרף הסיני 王羲之) Wang Xizhi), שבשנת 353 אסף את חבריו, האינטלקטואלים של זמנו, בפביליון הסחלב, קרוב לעיר Shaoxing במחוז Zhejiang. באירוע זה האינטלקטואלים ערכו תחרות שירה בדיוק כמו זו שתיארתי. אחרי התחרות, Wang Xizhi אסף את כל השירים וארגן אותם לאוסף של 37 שירים, אליהם צירף הקדמה, שהפכה לאחד מקטעי הפרוזה האהובים ביותר בספרות הסינית. למעשה, היו חוקרים שהטילו ספק באוטנטיות של המסיבה הזאת ואפילו באוטנטיות של ההקדמה, אך זה כמובן לא סותר את העובדה שההקדמה ואוסף השירים הפכו להשראה לדורות רבים של משוררים, אומני קליגרפיה וציירים בסין וגם ביפן.

Wang Guxiang, שנה 1560, מגילת דיו על נייר, מאוסף של מוזיאון מטרופוליטן

Kubo Shunman, הדפס עץ nishiki-e, דיו וצבע על נייר, מאוסף מוזיאון בוסטון לאומנות

ביפן המנהג של תחרויות שירה כאלה הפך לפופולארי במיוחד בתקופת היאן, עם פריחת תרבות האצולה בבירה. היום הראשון של נחש בחודש השלישי התקשר, אם כך, לא רק עם היטהרות, אלא גם עם משתה שמח ושירה, והיות וזו הייתה עונה של פריחת האפרסק, היה ברור שגם האפרסק בסופו של דבר יתקשר לעניין.

On the third day of the Third Month I like to see the sun shining bright and calm in the spring sky. Now is the time when peach trees come into bloom, and what a sight it is!

כותבת אשת החצר סיי שונגון (Sei Shōnagon) בספר הכרית הידוע שלה (makura no sōshi), עבורה מסמל היום הזה את האביב ואת הפריחה.

גם ביומנה של אשת אצולה אחרת, הידועה בכינויה אמו של מיצ'יטסונה, אנחנו מוצאים התייחסות למועד של ה-3.3. היומן שלה מתאר את נישואיה הלא מאושרים לפוג'יווארה קנאיאה (Fujiwara Kaneie). לכל אורך היומן הגברת עסוקה בלחכות לבעלה הסורר שלא מפסיק למצוא לעצמו נשים נוספות. ההידרדרות ביחסיהם מתחילה זמן קצר מאוד אחרי הנישואים, והרשומה הראשונה שמבשרת את תחילת הסוף, אף שיש רמזים כבר לפני כן, היא הרשומה שנכתבה כשנה וחצי בלבד אחרי נישואיהם, בה הגברת מספרת שבחודש השלישי הגיע פסטיבל של פריחת האפרסק והיא דאגה לקשט את ביתה, אך בעלה לא הגיע. הוא אף לא שלח לה שום מסר והגיע רק בבוקר למחרת החגיגות, וכשהיא התלוננה על התנהגותו, הוא רמז לה שהיא צריכה להפסיק לנדנד לו. בעלה של אחותה, אותו מתארת אמא של מיצ'יטסונה כמסור, על אף שגם הוא לא הגיע ביום החגיגות, מנסה לפייס את הנשים בכך שאומר: לא הגענו בכוונה, לא היינו רוצים שתחשבו שאנחנו אוהבים אתכן רק בגלל סידורי הפרחים שלכן. מערכת היחסים בין אמו של מיצ'יטסונה לבעלה הולכת ומדרדרת לאורך הספר, עד שהקשר היחיד ביניהם הוא הבגדים שהוא שולח לביתה לכביסה.

היום עדיין משמר המועד את "חג האפסק" כאחד מהשמות שלו, אף על פי שאפרסק לא פורח במרץ (ה-3.3 לפי לוח ירח נופל איפשהו באפריל לפי הלוח הגריגוריאני). את "המשתה" משחזרים מדי שנה במספר מקדשים ברחבי יפן. בכל מקום האירוע מתקיים במועד קצת אחר, אבל רובם מתקיימים במרץ או באפריל. אחד המקומות המפורסמים בהם ניתן לחזות באירוע המרהיב הזה הוא מקדש Jōnangū בקיוטו, שם בכל שנה מתקיים האירוע ב-29 באפריל. שחקנים הלבושים בבגדי היאן מגיעים בתהלוכה לגן עם נחל קטן וכותבים שירה לעיניי הצופים, שהצליחו להשיג כרטיסי כניסה לאירוע.

kyokusui no en במקדש Jōnangū

Kadamori-bina (בובת מגן ממקדש Awashima)

לפני שנעבור לחלק האחרון של סיפור החג, צריך להזכיר את המסורת של מקדש אוושימה (淡島神社, Awashima-jinja) בעיר ווקיאמה (Wakayama). כמו לכל מקדש ביפן, למקדש אוושימה יש סיפור הקמה ויסוד המקדש. בדרך כלל, מקור המקדשים מוסבר באמצעות קשר כלשהו לקאמי, שבחרו לעצמם מקום להתיישב בו. הסיפור של מקדש אוושימה, המופיע בעמוד הבית של המקדש באינטרנט הוא כזה:

הקיסרית ג'ינגו (Jingū) האגדית, בדרכה חזרה מכיבושיה בקוריאה (בסביבות מאה 3 לספירה, אם להאמין לקוג'יקי וניהון שוקי) נקלעה לסערה בים. ספינתה עמדה לתבוע והיא התפללה לקאמי שיצילו אותה. הקאמי אמרו לה שעליה לזרוק לים מחצלת קש והיא תוביל את הספינה אל הכיוון הנכון. הקיסרית עשתה כדברי הקאמי וכעבור זמן קצר הגיעה בבטחה אל אי קטן שנקרא טומוגשימה (tomogashima). באי זה היה מקדש לשני אלים: סוקונה-היקונה (sukuna-hikona) ואונאמוג'י (ōnamuji, הידוע יותר בשמו ōkuninushi). הקיסרית אסירת התודה הגישה לאלים אלה כמנחה את האוצרות שהביאה עמה ממסעותיה בקוריאה. לאחר מספר שנים, נכדה של הקיסרית, הקיסר נינטוקו (Nintoku), הגיע לאי כדי לצוד ושמע את סיפור הצלתה של סבתו. באותה תקופה האי סבל מבעיות רבות, והקיסר החליט להעביר את המקדש למקום חדש. הוא העביר אותו לאי קאדה (kada) שממול לאי טומוגשימה, וכך הוקם המקדש Kada-Awashima. בובות המגן של זכר ונקבה במקדש מייצגות את סוקונה-היקונה ואת הקיסרית ג'ינגו בהתאמה, כך ממשיך ההסבר המקשר בין בובות אלה ל"פסטיבל הבובות". הסיבה לכך שהחג מתקיים ביום השלישי של החודש השלישי היא שביום זה הקיסר נינטוקו העביר את המקדש מטומוגשימה לקאדה. בנוסף, יש למקדש גם הסבר לשם hina. הטענה היא ש-hina זה פשוט קיצור של סוקונה-היקונה.

 בקוג'יקי וניהון-שוקי סוקונה-היקונה ידוע כקאמי קטנטן המסייע לאוקונינושי במלאכת בניית הארץ, אך באמונה העממית נתפס כאל הקשור לגידול אורז, להכנת סקה ולייצור תרופות. במקדש אוואשימה, אולי בשל הקשר של המקדש לקיסרית ג'ינגו, סוקונה-היקונה החל להתפס כמגן על נשים וכאחראי באופן ספציפי לטיפול בבעיות בריאות הקשורות לנשים, והיום זה האספקט הידוע ביותר שלו. כחלק מפעילות המקדש, הנשים קיבלו במקדש בובות מגן קטנות שהיו אמורות לעזור להן בלידה, והבובות האלה היו אמורות להמשיך ולהגן על הילדים שיוולדו. אם בהמשך מסיבה כלשהי היה צורך להיפטר מהבובות האלה, לא יכלו פשוט לזרוק אותן. לכן, בובות שלא היה יותר צורך בהן הובאו חזרה למקדש, ובמקדש אספו את הבובות, שמו אותן בספינת קנים פשוטה והשיטו אותה. כך היום המקדש ידוע במיוחד בשל מנהג "אשכבת הבובות" שלו (במקדש זה מתקיים גם מנהג של "אשכבת מחטים", אבל זה נושא לפוסט אחר).

במהלך תקופת אדו התפתחו מאוד הדרכים ויחד עמם תופעה של עלייה לרגל למקדשים ברחבי יפן. חסידי מקדש Awashima (הידועים בשם Awashima ganjin) החלו להסתובב ברחבי המדינה עם מקדשים ניידים ובתוכם בובות של האלוהות של מקדש אוושימה. החסידים האלה הופיעו בפני קהל והציעו קמעות מהמקדש שלהם, ובכך הביאו לפופולריות רבה של המקדש שלהם ולאמונות הקשורות אליו.

מקדש Awashima מלא בבובות לקראת הפסטיבל

ובכן, עד עכשיו ראינו פרטים רבים הקשורים למועד של 3.3: תפיסת היום כמועד של היטהרות באמצעות העברת הטומאה לבובות והשטתן בנהר, תפיסת היום כמועד לחגיגות של אביב, פריחה של אפרסק, שתיית סקה וחיבור שירה, ראינו שבהיאן היו צעצועים שכונו hiina, שם הנשמע דומה ל-hina, ומסורת של בובות-מגנות במקדש אוושימה; אך לכל הדברים האלה אין קשר ישיר לאופן בו מתקיים החג היום. אפילו לא בטוח שהשם hina שהקונוטציה שלו היא של "משהו קטן וחמוד" הוא קיצור של המילה hiina מתקופת היאן. לבובות hiina, כמו שראינו, אין שום קשר למועד של ה-3.3 והן לא העניקו הגנה או ברכה כלשהי למשחקים בהן. למעט הצליל הדומה והעובדה שמדובר בבובות, הקשר שלהן לבובות ה-hina רופף. מצד שני, בניגוד לבובות amagatsu ו-hōko, לבובות hitogata ששימשו להיטהרות והרחקת רוחות רעות, כמו זו שבה השתמש הנסיך גנג'י, ולבובות המגן של מקדש ווקיאמה, בובות hina נועדו לתצוגה והן פחות קשורות למשהו שאפשר לכנות אותו אמונה דתית (信仰, shinkō). מצד שני, יש להן אספקט משותף עם kadamori-bina והזוג amagatsu-hōko בכך שגם הן אמורות להגן על ילדים מרעות ולהביא להם מזל. כמובן היום הדבר מתייחס רק לבנות, בעוד שהבובות העתיקות נועדו עבור שני המינים. כמו כן, בובות kadamori-bina מעניקות את הגנתן בתיווכו של כהן שינטו וכוחן נובע מהקשר שלהן לקאמי, אספקט שלא קיים בבובות hina.

 הופעה של בובות hina

לא ידוע מתי בדיוק הופיעו בובות hina ומתי המנהגים הפכו למה שמוכר היום, אך לפי מקורות אחדים נראה כי בסוף תקופת מורומוצ'י (1336-1573, Muromachi) כבר ניתן למצוא ניצנים לכך. חקר ההיסטוריה של בובות ביפן מצביע על כך שבסוף תקופה זו, באיזור קיוטו ניתן היה למצוא בובות הדומות בצורתן לאלה המוכרות היום, אך הן לא כונו hina ningyō, אלא הן כונו לפי אזור בו יוצרו או לפי שמו של היוצר, כמו למשל uji ninngyō (בובה מאזור אוג'י ליד קיוטו). בסופו של דבר, בין הבובות השונות האלה הופיעה בובה שכונתה hina ningyō. לא ברור כיצד נראתה בובה כזאת, אבל הסברה היא שהיא הייתה שונה מהבובות שנשאו את שם אזור היצור או את שם היוצר. ככל הנראה, שם זה ניתן לבובות אלה כדי להבדילן מהבובות שהיו קיימות. בובות אלה, שיוצרו בנפרד גם כזכר וגם נקבה, עם הזמן התחילו להופיע כזוג: בובת זכר (をびな、男雛, obina) ובובת נקבה (めびな、女雛, mebina) שעם הזמן החלו להיקרא "הזוג הקיסרי" (お内裏さま、odairi-sama).

רק בתקופת אדו (1600-1868) החלו להופיע הבובות המהודרות, עשויות בד וישובות, המוכרות לנו כיום, וכך גם הקשר המיוחד של המועד לבנות. ב-1644 נתין של השוגון טוקוגאווה איאמיצו (Tokugawa Iemitsu, שלט מ-1623 עד 1651) הביא לבתו של השוגון מספר בובות מרהיבות במתנה ביום השלישי של החודש השלישי, לכבוד יום הולדת שבע שחגגה. רבים החלו לחקות את המעשה הזה והמנהג התפשט ממעמד הסמוראים אל פשוטי העיר (סוחרים ובעלי מלאכה) שהלכו והתעשרו באותה תקופה, ויכלו להרשות לעצמם רכישה של בובות כאלה. באדו החלו להופיע אנשים שהתמחו ביצור הבובות ובסוף חודש שני בכל שנה נפתח באדו שוק לממכר בובות מסוג זה (שם המקום: jukkendana, עשר חנויות) באזור ניהונבשי (nihonbashi) (בשוק נמכרו גם דברים הקשורים למועדים הפופולריים האחרים בתקופות המתאימות).

עמוד מתוך "המקומות המפורסמים של אדו" (Edo Meisho Zue) עם איורים של Hasegawa Settan (שנים 1778-1843). שוק בובות hina.  בצד ימין הייקו של מטסואו באשו: royal family dolls/the figure of the emperor/ long may he reign (תרגום: Jane Reichhold)

היות והבובות היו יפות ויקרות, אף אחד יותר לא השיט אותן בנהר, אבל אפשר אולי לייחס את המנהג של אחסון הבובות מיד בסיום הפסטיבל לאותו מקור. הבובות לא יכולות להמשיך לעמוד והן צריכות להיעלם, גם אם, כעת, לא באופן סופי.

הדפס של Suzuki Harunobu (שנים 1725? עד 1770), hinamatsuri, מתוך סדרה המתארת את חמשת המועדים

 המועד הוכרז בתקופת טוקוגאווה כאחד מחמשת המועדים השנתיים: 1/7, 3/3, 5/5, 7/7 ו-9/9 והפך לפופולרי מאוד, אך המנהג של הצגת הבובות נשאר בכל זאת מוגבל למספר מרכזי אוכלוסין גדולים במהלך תקופת אדו, ורק בתקופת מייג'י הפך המנהג לכלל ארצי.

בובות מתקופת אדו

בובות hina עם דמותו של קיסר מייג'י. שנה: 1890 יוצר: Ōki Heizō

מודעות פרסומת

4 תגובות ל-“מקורות Hinamatsuri – חלק ב'

  1. פינגבק: מקורות של Hinamatsuri – חלק א' | יפן מונוגטארי

  2. פינגבק: יום הולדת לבלוג | יפן מונוגטארי

  3. תודה על שאת "משכילה" אותנו. לכל חובבי יפן כל פיסת מידע והסטוריה והבנת המנהגים חשובה ומעניינת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s