שמיים כחולים, אדמה לבנה/ הירומי קוואקמי

על היצירה

אני[…] לא יכולתי להחשיב את עצמי 'מבוגרת' לפי הספר. ביסודי הייתי די בוגרת לגילי, אבל ככל שהמשכתי בחטיבה ובתיכון נעשיתי בוגרת פחות. נוסף לזה, ככל שעבר הזמן נעשיתי אישה ילדותית. כנראה במהותי אני לא מתואמת עם הזמן.

כך מעידה על עצמה צוּקיקוֺ אוֺמָצ'י, גיבורת הספר שמים כחולים, אדמה לבנה מאת הירומי קוואקמי. צוקיקו היא רווקה בסוף שנות השלושים לחייה, שלמרות ניהול חיים רגילים לחלוטין, הכוללים עבודה פקידותית, יציאה לדייטים ופגישות עם חברות, חשה תלישות מהחיים ובדידות. ערב אחד, כשהיא מגיעה לשתות לבד בבר, היא פוגשת את מי שהיה המורה שלה לספרות בתיכון, ולאט לאט מתפתחת ביניהם מערכת יחסים מורכבת או כפי שאומר המורה עצמו "קשר רציני המבוסס על אהבה". זהו לא רומן ולא סיפור אהבה רגיל, אלא מפגש בין שתי נפשות בודדות המוצאות את עצמן לפתע יחד באותה נקודת זמן ונמשכות אחת לשנייה באופן שלא ניתן לכנותו אלא משיכה קרמתית. בספרות היפנית, אנחנו מוצאים פעמים רבות מפגשים בין בני אדם, שהגיבורים עצמם רואים בהם קשר שנקבע ונמשך עוד מגלגולים קודמים. קשר כזה הוא יותר חזק מהמציאות ובלתי נמנע, עד כמה שייראה בלתי צפוי, כמו הקשר בין צוקיקו שמעולם לא אהבה ולא השקיעה בלימודי הספרות לבין המורה המבוגר ממנה בשלושים שנה, שאינו מפסיק לצטט מהספרות היפנית הקלאסית.

המשך קריאת הפוסט "שמיים כחולים, אדמה לבנה/ הירומי קוואקמי"

March Was Made of Yarn – ספרות בעקבות מרץ 2011

מימין לשמאל: ההוצאה היפנית, ההוצאה האמריקאית וההוצאה הבריטית

באחד הפוסטים הקודמים כתבתי על פרויקט של איסוף ותרגום סיפורים קצרים הקשורים לאירועי מרץ 2011 אותו יזמה אוניברסיטת ווסדה (Waseda) והיום אני ממשיכה בנושא של ספרות אחרי האסון.

שנה אחרי רעידת האדמה והצונאמי, העולם הספרותי ביפן רועש וגועש. סופרים ועיתונאים דנים בשאלה "ספרות אחרי מרץ 2011 – לאן?" וחנויות הספרים מתמלאות ביצירות ואוספים הקשורים לאירועים. אחד מהאוספים הראשונים היה March Was Made of Yarn שיצא כמעט בו זמנית ביפנית ובאנגלית (בארה"ב ובבריטניה). ביפנית האוסף נקרא それでも三月は、また (ואף על פי כן שוב מרץ) והוא כולל סיפורים קצרים, קטעי פרוזה שאינם סיפורת, שיר, וסיפור-מנגה.

המשך קריאת הפוסט "March Was Made of Yarn – ספרות בעקבות מרץ 2011"