תגית: שנה חדשה

להתראות 2015

קוראי בלוג היקרים והסבלניים,

שנת 2015 עומדת להסתיים ואני לא פרסמתי אפילו חצי מהפוסטים שרציתי לפרסם, אבל כיוון שפנינו עכשיו לשנה חדשה, הנה סיכום קצרצר של מה שבכול זאת היה כאן.

השנה התפרסמו בבלוג 20 פוסטים, כולל פוסט זה. רובם הוקדשו לאקוטגווה ריונסקה, שאת "חייו של אדם טיפש" שלו תרגמתי פה בהמשכים.

בנוסף, תרגמתי את הסיפור "קור" של אקוטגווה, עבור פרוייקט הסיפור הקצר "מעבורת" וגם את הסיפור "נישואים נקיים" של סיאקה מוראטה עבור "גרטנה", תרגום שמאוד נהניתי לעבוד עליו.

התחלנו מדור חדש המוקדש לשירה יפנית באדיבותו של דן בורנשטיין.

העמוד הפופלארי ביותר בבלוג היה "מה לקרוא?", מה שמאוד משמח אותי. זה אומר שיש אנשים רבים שמחפשים לקרוא ספרות יפנית וזה נהדר. בואו נקווה שבשנה הקרובה יתווספו ספרים חדשים לרשימה.

רוב הקוראים של הבלוג כמובן נמצאים בישראל, ארה"ב במקום השני ובמקום השלישי – יפן. אבל רק שתדעו, שבין היתר הייתה גם כניסה אחת מאלג'יריה, אחת מברבדוס, אחת ממרוקו וארבע כניסות מסינגפור, ובסך הכול מ-65 מדינות שונות. מעניין כמה מהם ידעו לקרוא עברית.

עבורי 2015 הייתה שנה מאתגרת מבחינה אישית ומקצועית, ואתגרים רבים צפויים לי גם בשנה החדשה, ואני מקווה שאצליח לעמוד בכול המשימות שהטלתי על עצמי, כולל עדכון יותר תכוף של הבלוג.

אני רוצה לאחל לכול הקוראים שתהיה שנת 2016 נפלאה ופורייה, שתביא עמה חדשות טובות ושינויים לטובה.

מקווה שתבואו לבקר בבלוג גם בשנה הבאה.

אירית.

hpny

מודעות פרסומת

סיכום שנת 2014

זמן רב נעדרתי מהבלוג והנה הגיעה שנת 2014 לסיומה. אני מחכה בוצר רוח לתחילתה של שנה חדשה ולדברים החדשים שהיא תביא עמה. בינתיים הנה סיכום שנה קטן.

יבול הפוסטים השנה היה דל במיוחד – 11 פוסטים בסך הכול במהלך השנה כולה, ואני רק רוצה לקוות שהמספר הזה יכפיל את עצמו בשנה הקרובה. כלומר, אני אעשה כל אשר ביכולתי כדי שכך יהיה. אחרת, כל הרעיונות לפוסטים שצצים לי בראש פשוט הולכים לאיבוד.

הפוסטים שזכו לצפיות הרבות ביותר, כך מספר לי וורדפרס היו:

שני הפוסטים שהוקדשו לשבלולים/חלזונות – לטפס על הר פוג'י שעסק בתרגומים שונים לשיר של המשורר קוביאשי איסה, ופוסט ההמשך, חלזונות ולחשים, שנכתב במסגרת פקויקט בין-בלוגי, לבקשתה של מרית בן ישראל.

פוסט נוסף שזכה למספר רב של קוראים היה פוסט על האורחת מירח מ"סיפורו של חוטב העצים". אני מאוד שמחה שאהבתם אותו, כי הנושא של עולמות בדיוניים ומסעות בין עולמות הפך לאחרונה מאוד קרוב ללבי.

מהדברים המדהימים שקראו לי השנה הוא יציאתה לאור של אסופת סיפורים שתרגמתי מיפנית "מפגשים – חמישה סיפורים מיפן". האסופה, שיצאה בהוצאת בוקסילה בפורמט דיגיטלי, כוללת סיפורים של אוקמוטו קאנוקו, אקוטגווה ריונוסקה, דזאי אוסאמו, היאשי פומיקו ומורי אוגאי. זאת הייתה התרגשות גדולה בשבילי, ובמיוחד שמחתי לקבל תגובות חיוביות מאנשים שרכשו וקראו את הספר. מקווה שהשנה החדשה תביא עמה תרגומים חדשים. החזיקו אצבעות.

אז שתהיה שנת כבשה/עז נפלאה וניפגש בשנה הבאה!

hitsuji new year

להתראות 2013

שנת 2013 מגיעה לקיצה, ואני חושבת שגם אנחנו יכולים לעשות סיכום קצר.

1. מורקמי הרוקי (שוב) לא זכה בפרס נובל לספרות, אך מכירות ספרו החדש, טזאקי צוקורו חסר הצבע, הרקיעו שחקים. הוא מכר 500,000 עותקים עוד לפני שהספר ראה אור, ולאחרונה דווח  כי זהו הספר הנמכר ביותר ביפן השנה. בנוסף, מורקמי זכה ב-Athens Prize for Literature עבור 1Q84 כספר הזר הטוב ביותר. כך שאי אפשר לומר שזאת לא הייתה שנה טובה למורקמי ולמעריציו. ב-2014 אמור לצאת התרגום של ספרו החדש לאנגלית.

2. כתב יד נשכח של חתן פרס נובל קוובטה יאסונרי (1899-1972) התגלה באוניברסיטת צוּרוּמי. האוניברסיטה רכשה את כתב היד, המכיל 12 דפים ו-400 סימניות, בשנת 2010 בחנות של ספרים ישנים, אבל השנה, לאחר בדיקה שנעשתה על ידי פרופסור קאטיאמה רינטארו, הוכח כי היצירה נכתבה על ידי קוובטה כשהוא היה בן 29. פרופסור קאטיאמה ציין כי ככל הנראה היצירה נשלחה לאחד מעיתוני הספרות, אך נדחתה. על דף נפרד אפשר לראות שכתב היד התקבל בכתב העת ב-26 בדצמבר 1928, וככל הנראה זו השנה בה נכתב הסיפור. הסיפור נקרא 勤王の神 (אל הנאמנות לקיסר, Kinō no kami) ועוסק בחייו של אינואואה מאסאקנה (Inoue Masakane, 1790-1849) מייסד של אחת מכתות השינטו החדשות, שהתפתחו לקראת סוף תקופת אדו (1600-1868). פרופסור קאטיאמה ציין כי אף על פי שכבר פרסם אז את אחת מיצירותיו המוכרות ביותר היום, "הרקדנית מאיזוּ", (בשנת 1926), עדיין חיפש קוובטה אחר קולו הספרותי והתקשה להתפרנס מכתיבתו.

3. כמו תמיד, פרסי אקוטגווה הוענקו השנה פעמיים, בינואר וביולי. בפעם ה-148 הוענק פרס אקוטגווה לקורודה נטסוקו (黒田夏子 Kuroda Natsuko) בת ה-75, וכך היא הפכה לסופרת המבוגרת ביותר לזכות בפרס המוענק ליצירות של סופרים חדשים. בפעם ה-149 זכתה פוג'ינו קאורי (1980 – ) עבור 爪と目 (ציפורניים ועיניים, Tsume to me), המסופר מפיה של ילדה בת שלוש, המתארת את יחסיה עם המאהבת החדשה של אביה.

באמצע ינואר צפויים להתפרסם זוכים חדשים, והמועמדים כבר הוכרזו.

4. בישראל השנה ראו אור מספר יצירות שתורגמו מיפנית:

דורון ב. כהן תרגם את מסת המופת של טניזקי ג'ונאיצ'ירו, בשבח הצללים, הבוחן את עולם האסטטיקה היפנית מול האסטטיקה המערבית.

עינת קופר תרגמה את האגם של יושימוטו בננה, העוסק בהתמודדות של אדם מול חברה וביכולת תרפויטית של אהבה.

ושונית שחל פורת תרגמה עבור כתב העת "מקף" את הסיפור של אבה קובו "הגולם האדום".

זה אולי לא הרבה, אבל אני מקווה שבשנה הקרובה צפויות לנו הפתעות טובות.

5. האגודה ללימודי יפן בישראל פרסמה את הניוזלטר השני שלה, שהיה מוקדש לתרגום ספרות יפנית לעברית. אתם יכולים לקרוא אותו כאן (PDF) ולהכיר כמה מהמתרגמים הפועלים כיום בישראל כדי להביא לכם את הספרות היפנית בעברית.

ובנימה אישית (בכל זאת זה הבלוג שלי), השנה סוף-סוף סיימתי את לימודי התואר השני שלי וכעת אני מתחילה את לימודי הדוקטורט. אני רוצה להודות לכל קוראי הבלוג על העניין שגיליתם בו ועל התגובות הנהדרות שלכם. מקווה שצפויה לנו שנה מרגשת ומלאה בספרות יפנית (וגם לא יפנית). אני אמשיך לכתוב ואשתדל לעדכן את הבלוג כמה שיותר. שתהיה לכולנו שנה אזרחית, שהיא שנת סוס, נפלאה!

man on horse

Utagawa Hiroshige III, אישה אמריקאית על סוס (1860)

סימנית השנה – טבעת 輪

שנת 2013 עומדת להסתיים וכמו בכל שנה מאז שנת 1995 בחרה האגדה היפנית לבחינת המיומנות בקנג'י (日本漢字能力決定協会 nihon kanji nōryoku kettei kyōkai) את הסימנית המייצגת של השנה. מתוך 170,290 מצביעים, 9,518 הצביעו בעד הסימנית 輪 (קריאה: wa או rin), שמשמעותה טבעת, מעגל, חישוק. הסימנית מסמלת את הטבעות האולימפיות, שכן בתחום זה יש ליפן סיבה לחגיגה השנה. טוקיו נבחרה כעיר המארחת את המשחקים האולימפיים בשנת 2020 והיפנים גם חוגגים את הצלחותיהם של הספורטאים שלהם באולימפיאדת לונדון השנה, בה הם צברו 38 מדליות, מספר שיא בכל הזמנים.

125028למקום השני הגיעה סימנית 楽 שיש  לה משמעות של שמחה, הקלה, נינוחות, ובמקום השלישי סימנית 倍 בעלת משמעות של הכפלה. הסימנית של שנת 2012 הייתה 金 – זהב, ועל כך כתבתי כאן.

בטקס מיוחד שהתקיים במקדש קיוֹמיזוּ (清水寺) בקיוטו, ראש המקדש מורי סייהאן (森清範, Mori Seihan) כתב את הסימנית שנבחרה על נייר יפני בגודל של 1.5X1.3 מטר. ממחר (13.12) ועד 31 בדצמבר הקליגרפיה תהיה מוצגת לקהל הרחב ולאחר מכן תועבר למקדש הפנימי כהקדשה לאלים, שבתקווה יביאו ליפן ברכה בשנה הקרובה. צפו בסרטון, עם הפרשנות החביבה (לא צריך להבין יפנית בשביל להנות מנימת פרשן הכדורגל שלו).

שנה של זהב

כן, הגיעה העונה בה מסכמים את השנה הקודמת ומתכוננים לחגוג את השנה החדשה. בשבילי זו תקופה עמוסה מאוד, כמו שאתם יכולים להבין ממיעוט הפוסטים, אבל הנה משהו שלא בדיוק קשור לספרות, אבל קשור לשפה ולחברה.

כל שנה האגודה היפנית לבחינת המיומנות בקנג'י ( 日本漢字能力決定協会 nihon kanji nōryoku kettei kyōkai) בוחרת קנג'י המסמל את השנה החולפת. ההצעות זורמות לאגודה מכל רחבי יפן, והשנה התקבלו 258,912 פניות, מתוכן 9,156 הציעו את הקנג'י 金, שמשמעו זהב או כסף (במובן של money).

kin2

להמשיך לקרוא