תגית: קינטרו

מומוטרו, ילד האפרסק

היום אני רוצה לכתוב על אגדה בעלת חשיבות תרבותית גדולה מאוד ביפן, האגדה על מוֹמוֹטַרוֹ, ילד האפרסק. מומוטרו, בדומה לקינטרו, מסמל היום את "חג הילדים" או בשמו הקודם "חג הבנים", הנחגג בכל 5 במאי ביפן.

אפשר לומר, שמאז תקופת מייג'י (1868-1912) זו האגדה המפורסמת ביותר ביפן. כך למשל, זו האגדה הראשונה המופיעה בקובץ האגדות "101 אגדות יפניות מאוירות" (manga nihon mukashi banashi), המבוסס על סדרת אנימציה פופולרית. זאת גם האגדה הראשונה שהופיעה במקבץ מיוחד של אגדות שינגיטה קוניו (Yanagita Kunio, 1875-1962), אבי לימודי הפולקלור ביפן, חילק לחוקרי פולקלור ברחבי יפן, כדי שיאספו גרסאות של אגדות. בתקופה הקריטית של מפגש עם המערב בסוף המאה ה-19, ינגיטה שאף באמצעות מפעל חקר הפולקלור שלו להציג זהות יפנית פחות או יותר הומוגנית. בעיניו, האגדה על מומוטרו ייצגה בצורה הטובה ביותר את האופי והזהות היפניים.

נתחיל מגרסת האגדה הידועה והמקובלת היום ולאחר מכן נחזור מעט בזמן כדי לבחון את גלגוליה והשימושים שעשו בה לאורך ההיסטוריה.

Momotaro_Hasegawa_cover_1886

כריכה של הספר הראשון בסדרת אגדות יפניות באנגלית, שפרסם המוציא לאור Hasegawa Takejirō בשנת 1885. את הטקסט באנגלית כתב המיסיונר הפרסבטרי David Thomson והאיורים הם של Kobayashi Eitaku. בסך הכול פורסמו 30 אגדות, שתורגמו מיפנית על ידי: James Curtis Hepburn Basil Hall Chamberlain, Lafcadio Hearn, Kate James

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

קינטארו, ילד הזהב

חודש מאי בשיאו, ואפילו לא ציינתי כאן בבלוג את "חג הבנים" או בשמו המודרני "יום הילדים" שחל ב-5 במאי. לזכותי ייאמר שכאן בארץ זה נפל בדיוק על יום הזיכרון ואתם מתארים לעצמכם שלכתוב "חג בנים שמח!" לא היה כל כך מתאים באותו יום.

אך עדכון הבלוג גם דורש זמן, והחודש הזה מאוד עמוס בשבילי. שנת הלימודים באוניברסיטה מתקרבת לקיצה וכך גם כל הכנסים והאירועים, בהם אני צריכה להשתתף בדרך זו או אחרת. כך שנראה שעד יוני לא אצליח לכתוב פה. ובכל זאת רציתי שחודש מאי לא יישאר יתום מרשומות, ולכן החלטתי על רשימת "חג הבנים" מאוחרת.

אחד מסמלי החג הוא דמות של קינטארו (ילד הזהב), שהבובות שלו מקשטות את חלונות הראווה ואת חדרי הילדים עם בוא החג. קינטארו, המבורך בכוח רב ובלב זהב, מגיע מהפולקלור היפני, וקיימות גרסאות רבות לסיפור לידתו וחייו. אומרים שדמותו של הילד החזק והגיבור מבוססת על אדם אמיתי בשם סקאטה קינטוקי (Sakata Kintoki) שחי בתקופת היאן (794-1185) ונודע בכוחו הרב, אך גרסאות על לידתו וזהות הוריו רבות ומגוונות. יש האומרים שכילד נאלץ לברוח מביתו ואומץ על ידי ימה-אובה (Yama-uba) מכשפה שחיה בהרים, ויש המספרים שהוא נולד לימה-אובה עצמה. על דבר אחד כולם מסכימים – כוחו ויכולותיו הפיזיות של קינטארו היו יוצאי דופן. היום אספר את הגרסא המופיעה בספר "101 אגדות יפניות מאוירות", שבעצמו מבוסס על סדרת סרטי אנימציה ששודרה בין השנים 1979-1994 ברשת TBS ביפן. הזהות של האם בגרסת הילדים הזאת לא נידונה, וגם אנחנו נשאיר את סיפורה של ימה-אובה לפעם אחרת.

yama-uba-and-kintaro

יאמה-אובה וקינטארו של קיטגאווה אוטמארו (1806-1753). קינטארו מתואר לעיתים קרובות כבעל עור אדום. קראתי איפשהו שהסיבה לכך היא שבתקופת אדו (1600-1868) השתמשו במשחה אדומה (מבוססת על צינובר) לטיפול במגפת אבעבועות רוח. צבעו האדום של קינטרו אמור להבטיח בריאות וכוח לילדים, כאילו הוא כבר מוגן מאבעבועות.

להמשיך לקרוא