תגית: קוובטה יסונרי

נבחרות ספרותיות

היום בבלוג שתי נבחרות ספרותיות – אחת מדומיינת על ידי הוצאת Penguin והשנייה – נבחרת המועמדות והמועמדים לפרסי אקוטגווה ונאוקי.

1. נתחיל עם מונדיאל, כי בכל מקרה בימים אלה אנחנו שומעים רק על זה. בהוצאת Penguin מציעים להצביע עבור הנבחרת הספרותית האהובה מתוך 16 מדינות, ויפן היא אחת מהן. אני לא מבינה בכדורגל, אבל אני רואה שהציבו את נאטסואו קירינו (1951-) להיות שוערת. נבחרת השחקנים די מגוונת, ולמען האמת אני קצת מתקשה לראות אותם משחקים כקבוצה מגובשת, אבל הנה לשיפוטכם (כתוב עם שם פרטי לפני שם משפחה):

japan_team_share

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

לא רק מורקמי

לאיזון חגיגת מורקמי מהפוסט הקודם, כתבתי המלצה על חמישה ספרים  מעולים של סופרים יפניים אחרים, שניתן למצוא בתרגום לעברית עבור בלוג "הרפובליקה הספרותית" (עדכון: הבלוג איננו עוד, כך שאת הטקסט שכתבתי עבורו אני מפרסמת כאן).

לא רק מורקמי: חמישה ספרים יפניים מתורגמים לעברית

כל פעם שאני מספרת למישהו שאני לומדת ספרות יפנית, אחת השאלות הפופולאריות ששואלים אותי היא "יש משהו לקרוא חוץ ממורקמי?". אז בחרתי כאן חמישה ספרים כאלה, כולם נכתבו על ידי סופרים יפניים חשובים, ואפשר לכנותם קלאסיקה יפנית מודרנית.

  1. סוסקי נאטסומה/ קוקורו

הוצאת כתר, 1991. מיפנית: יעקב רז

נאטסומה (1867-1916) הוא סופר אהוב מאוד ביפן ואף ניתן לומר שהוא נחשב לסופר הלאומי, או כך לפחות כינה אותו זוכה פרס הנובל לספרות אואה קנזבורו בנאום הזכייה שלו ב-1995.

הספר קוקורו (שפירושו המקורב הוא לב-נפש) היא אחת היצירות הידועות ביותר שלו, שנכתבה בשנים האחרונות של חייו ולאחר משבר שחוותה יפן ונאטסומה באופן אישי ב-1912 עם מותו של הקיסר מייג'י, שהיה סמל לתקופה בה נכנסה יפן אל העידן המודרני, עת התחילה לספוג רעיונות וטכנולוגיה מערביים ועברה שינויים משמעותיים בארגון החברתי והפוליטי. הספר מחולק לשלושה חלקים, שני הראשונים מסופרים מפיו של סטודנט צעיר, שלומד באוניברסיטה בטוקיו ומחפש את עצמו בעולם, בין היתר דרך המפגש שלו עם פרופסור מתבודד. החלק השלישי והארוך יותר מוקדש למכתבו של הפרופסור אל הסטודנט, שהפך לידידו ונמצא לצד מיטת חוליו של אביו. במכתב הפרופסור מספר על חייו ועל הסוד המעיק, אותו הוא נושא עמו מאז ימי נעוריו. הספר נוגע בנושאים רבים הקשורים בנפשו של אדם ובמקומו בחברה.

  1. ג'ונאיצ'ירו טניזקי/ המפתח

הוצאת כתר, 2004. מיפנית: דורון ב. כהן

טניזקי (1886-1965), סופר בעל קול ייחודי ומובהק, עסק ביצירותיו בנושאים רבים, כמו מזרח מול מערב, פנטזיה מול מציאות, חיים מול מוות. הוא ידוע במיוחד ביצירות העוסקות באספקטים של נשיות ובפחד מפני אישה מינית וחושנית ובו בזמן ערגה לאישה כזאת.

המפתח הוא סיפור מטריד וטעון, של תשוקה, ארוטיקה, פטיש וקנאה, בו מעורבים הבעל, פרופסור באוניברסיטה בן 55, אשתו בת 44, בתם בת 20 וחבר משפחה בגילה של הבת. הספר כתוב כשני יומנים, האחד של הבעל והשני של האישה, כשכל אחד לסירוגין מספר את הצד שלו בסיפור תשוקתם הכושלת והניסיונות שלהם לשחק במשחק מסוכן, כל אחד בדרכו שלו, המתעתע בבן הזוג השני וגם בקוראים. לאורך הספר אין אנו יודעים אם בני הזוג יכולים לקרוא את דבריו אחד של השני ואם כן, מאיזה שלב בסיפור הדברים ידועים להם, אך גם כשמגיעים לסיומו נותרות עדיין שאלות רבות, ובעיקר מתעוררת השאלה לגבי חשיבות "האמת" או משמעות "האמת" בעולם, כשבכל מקרה כל אחד רואה את הדברים בצורה סובייקטיבית. כפי שהבעל לא יכול לדעת מה באמת חושבת אשתו וכפי שהאישה לעולם לא יכולה לדעת מה באמת חושב בעלה גם אחרי עשרים שנות נישואים, כך גם הקורא לא יכול לחדור עד הסוף לתוך תודעתם של הגיבורים ונותר עם שאלות רבות. אין זה אומר שהעלילה פרומה, יותר מדויק לומר שמדובר בספר הדוק מאוד, דומה לכורי עכביש מושלמים שנטוו במלאכה מדויקת וגאונית, אך פשוטה למראה, הלוכדים את הדמויות ואת הקורא בתוכם.

  1. יאסונרי קוובטה /האגם

הוצאת עם עובד, 1994. מיפנית: שונית שחל-פורת

קוובאטה (1899-1972), משורר היופי והעצבות של יפן שאחרי המלחמה, הוא היפני הראשון שזכה בפרס נובל לספרות ב-1968. יצירותיו הם ציורים יפיפיים וחדים של היופי החולף של הטבע ושל האדם.

האגם הוא סיפור חייו של גימֽפֵי מוֹמוֹאִי, העוקב אחרי נערות צעירות ויפות בחיפושו אחר יופי, בעוד כל חייו ספוגים בעצבות. הקריאה בספרו של קוובאטה דומה להתבוננות בעולם באמצעות טלסקופ קטן. העדשה יכולה להתמקד על עיניה של בחורה עד כדי כך שאלה נראות כמו אגם, ואז העדשה מתרחקת כדי להראות תמונה של טבע עם אגם  במרכזה, מתקרבת כך שאנו רואים רק את זוהרו של העור הלבן המבצבץ בין מכנסיה המקופלות של נערה לבין נעלה, ואז מתרחקת כך שאפשר לראות שכונה שלמה בעיר טוקיו. אך אין זה טלסקופ המאפשר רק התקרבות והתרחקות במרחב, אלא גם בזמן. רגע אחד אנחנו רואים את גימפי הצעיר הולך יד ביד עם דודניתו וברגע הבא אחריו אנחנו רואים אותו כאדם מבוגר ותשוש נפשית בבית מרחץ טורקי. מעגלי המרחב והזמן מתרחבים ומצטמצמים כמו אדוות על פני אגם.

  1. פומיקו אנצ'י/ מסכות נשים

הוצאת אסיה, 2000. מיפנית: מיכל דליות-בול

אנצ'י (1905-1986) היא אחת הסופרות היפניות החשובות של העת המודרנית, שיצירותיה עוסקות בחוויה של האישה בחברה היפנית הגברית, בביטויי מיניות נשית ובמקומה של הארוטיקה בחיי האישה.

במרכז של מסכות נשים עומדת אישה שעוצמתה נובעת מהזעם הכבוש הנובע מהתמודדותה עם היותה אישה בחברה פטריארכלית. מיאֶקוֹ מתמרנת את כל האנשים הסובבים אותה, כולל כלתה, אשתו של בנה המנוח, שנהרג בתאונת טיפוס הרים, ואת שני הגברים המאוהבים בה. בדרך היא גם משרטטת את דמותה ומטהרת את שמה של מי שמייצגת את האבטיפוס לדמות האישה הזועמת בספרות ובתיאטרון היפני. הספר אינו קל לקריאה, במיוחד עבור מי שזהו מפגשו הראשון עם התרבות היפנית, משום שאנצ'י בונה את העולם שלה דרך דמויות נשיות מההיסטוריה התרבותית העשירה של יפן, אך עבור מי שיהיה מוכן להשקיע, מזומנת חוויה של צלילה אל מעמקי הנפש הסוערת, המיוסרת והזועמת של אישה "שנשרפת באש האגו שלה שאינו מסוגל להתבטל בפני גברים".

  1. קובו אבה/ אישה בחולות

הוצאת גוונים, 2006. מיפנית: איריס אלגרישי

אבה (1924-1993) הוא אחד מיוצרי האוונגרד הבולטים של יפן, שלעיתים קרובות מושווה לקפקא בשל סגנון כתיבתו הסוריאליסטי וההומור השחור שביצירותיו.

גיבור הספר אישה בחולות, חוקר חרקים חובב, מגיע לכפר נידח לחפש אחר חרקים בחולות, וכשהוא מגלה שפספס את האוטובוס האחרון הביתה, אנשי הכפר מציעים לו ללון בכפר. הם מובילים אותו לאישה שביתה נמצא בתוך מחצבת חול. האישה עוסקת כל יום בהרחקת החול מביתה כדי שלא ייקבר תחתיו ולמעשה בכך מגנה על הכפר מפני סחף של החולות. הגיבור לן בביתה של האישה, אך למחרת בבוקר מגלה כי סולם חבלים שבאמצעותו ירד אל המחצבה נעלם וכי אין לו כל דרך לשוב הביתה. הגיבור, שנאבק לצאת מתוך המחצבה ולשוב לחייו הרגילים, מגלה במהרה שאנשי הכפר מצפים ממנו לסייע לאישה בהרחקת החול. כשעוקבים אחרי השינוי שחל בגיבור נוכח הנסיבות החדשות אליהן נקלע ונוכח מערכת היחסים שהוא מפתח עם האישה, שאל ביתה הזדמן, נפרש אחד הנושאים המרכזיים של היצירה והוא שאלת יכולת הבחירה של האדם בגורלו והדרך בה האדם מגיב כשהגורל נבחר עבורו שלא בעל כורחו.

books

פרס ספרותי חדש נוסד וכתב יד של קוובטה יסונארי התגלה

1. פרס ספרותי חדש על שם קוואי היאו (Kawai Hayao)

קוואי היאו

הבלוג Junbungaku דיווח השבוע בהתבסס על מקורות בתקשורת היפנית על היווסדו של פרס ספרותי חדש, פרס לספרות על שם הפסיכואנליטיקאי היונגיאני החשוב קוואי היאו (河合速雄物語賞, Kawai Hayao monogatari shō). למעשה מדובר בשני פרסים – פרס שיוענק עבור יצירה ספרותית (כולל ספרות ילדים) ופרס שיוענק עבור מחקר בתחום מדעי הרוח (河合速雄学芸賞, Kawai Hayao gakugei shō). לפי הדיווח של אסאהי הפרס המיועד ליצירה ספרותית יינתן ל"סיפור המחזק את הלבבות של בני אדם" (人の心を支えるような物語), והם ייבחרו מתוך יצירות שפורסמו בשנתיים האחרונות. כך מצטרף לו עוד פרס ספרותי חדש לזירה הרוויה ממילא בפרסים ספרותיים ביפן, ויהיה מעניין לראות איזה יצירות יענו להגדרה זו לפי דעתו של חבר השופטים המרשים המורכב משלוש סופרות: אוגאווה יוקו (Ogawa Yoko, המוכרת לקורא הישראלי כמחברת של מתנת המספרים), מיאבה מיוקי (Miyabe Miyuki, יוצרת בסוגת המסתורין, שמאוד פופלרית ביפן ובמערב, אך לא תורגמה לעברית) ואואהאשי נאוקו (Uehashi Naoko, סופרת בסוגת פנטזיה, המוכרת בעיקר מסדרת ספרי מוריביטו, שהפכו לסדרת אנימה).

להמשיך לקרוא