תגית: צונאמי

על "סיפור זמני" מאת רות אוזקי

sipur zmani atifaבספרה החדש של רות אוזקי, סיפור זמני, אישה בשנות החמישים לחייה בשם רות, המתגוררת עם בעלה אוליבר באי קנדי קטן ונידח, מוצאת על החוף שקית אטומה, שבתחילה נראית לה כמו זבל. בתוך השקית היא מוצאת תיק אדום עם "הלו קיטי" ובתוכו שעון יד ישן, שעל גבו חקוק כיתוב ביפנית, חבילת מכתבים הכתובים בצרפתית וספר ישן שעל כרכיכתו המשופשפת כתוב בצרפתית "בעקבות הזמן האבוד מאת מרסל פרוסט". הספר של פרוסט מתגלה למעשה כיומנה של נאו, נאוקו יאסוטני, נערה יפנית בת שש עשרה. היומן כתוב ברובו באנגלית, אך זרוע פה ושם במילים ומשפטים ביפנית. רות נתקפת בתחושת דחיפות משונה וחשש לגורלה של הנערה, ויוצאת למסע וירטואלי המוביל אותה אל בשבילי חייה של נערה הסובלת מהתעללות בבית ספר, אל ג'יקו, נזירת זן זקנה, הגרה במקדש על צלע הר הצמוד לחופו של מחוז מיאגי בקרבת פוקושימה ואל טייס קרב יפני שגויס ליחדת תקיפה מיוחדת, שחייליה ידועים היום כקמיקזה.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

ציון שנה לאסון מרץ 2011 ביפן

11 במרץ 2011 הפך לנקודת ציון בהיסטוריה של יפן. כמו שנת 1995, בה התרחשה רעידת אדמה רבת עוצמה בקובה, הפך ה-11 במרץ לאירוע טראומתי בחברה היפנית. זהו אירוע שהביא עמו הרס רב והצית מחדש ויכוח בנוגע לשימוש בגרעין וזהו גם אירוע שהציג לעולם את היפנים כבעלי תעצומות נפש מרשימות ואיחד את העם סביב הרצון לסייע למי שנפגעו.

כמובן, תגובה לא איחרה להגיע גם מצד הסופרים היפנים. האירוע היה כה מזעזע ובעל השלכות כה ארוכות טווח שהתגובה אליו הצריכה זמן. נראה שהסופרים היפנים התמודדו עם השאלה האם וכיצד להתייחס לאירועים, מה אפשר לעשות ומה אפשר לומר לנוכח האסון. ביפן, בה נראה שכולם התייגסו לנוכח האירועים, לא היה ספק שגם הסופרים ימצאו דרך להגיב. אחת מהיוזמות הרבות לגיוס כספים למען נפגעי האסון ולשיקום האיזורים שנפגעו, מגיעה מכתב העת הספרותי Waseda Bungaku של של אוניברסיטת ווסדה (Waseda) בטוקיו. כתב העת יצא בקריאה לסופרים לתרום מסיפוריהם לפרויקט התרמה מיוחד וגם פנה למתרגמים לאנגלית כדי שיתרגמו את הסיפורים האלה. הסיפורים יהיו זמינים ברשת עד סוף חודש מרץ ובתמורה מבקשים המארגנים לתרום לצלב האדם היפני או לכל ארגון אחר הפועל למען שיקומה של יפן.