תגית: פרס אקוטגווה

פרסי אקוטגווה ונאוקי מס' 156

לפני כשבוע הוכרזו הזוכים בפרס אקוטגווה ונאוקי בפעם ה-156.

עולם חדש, הוצאת שינצ'ושה, 2016

עולם חדש, הוצאת שינצ'ושה, 2016

בפרס אקוטגווה זכה ימשיטה סומיטו (山下澄人) עבור הנובלה しんせかい (עולם חדש), שהתפרסמה בגיליון יולי של מזין שינצ'וֺ. ימשיטה הוא מחזאי ושחקן תיאטרון מצליח, שהתחיל גם לכתוב פרוזה ב-2011. ב-2012 הוא כבר זכה בפרס נומה לסופרים מתחילים (noma bungei shinjinshō) עבור 緑のさる (הקוף הירוק). זאת הייתה מועמדותו הרבעיתי לפרס אקוטגווה.

ימשיטה נולד בעיר קובה ולאחר סיום לימודיו בתיכון, הצטרף לבית ספר לתיאטרון של סופר, מחזאי ותסריטאי קוּרָמוֺטוֺ סוֺ (倉本聰) בהוקאידו. ב-1996 הקים קבוצת תיאטרון משלו, כתב מחזות ואף השתתף בעצמו בהצגות. בנובלה הזוכה "עולם חדש" ימישטה חוזר לחוויותיו כמתבגר המחפש את דרכו באי הצפוני, בתוך הטבע הפראי ובחברת בני גילו השואפים לעבוד בתיאטרון.

bees.jpg

"דבורים ורעם רחוק", הוצאת גנטושה, 2016

בפרס נאוקי זכתה הסופרת הוותיקה אונדה ריקוּ עבור 蜜蜂と遠雷 (דבורים ורעם רחוק). מאז שהתחילה לכתוב לפני 26 שנים פרסמה אונדה מעל 50 ספרים, וזכתה, בין היתר, בפרס הגדול של חנויות הספרים (本屋大賞) ב-2005 ובפרס סופרי המסתורין של יפן (日本推理作家協会賞) ב-2006.

במרכז הרומן ארבעה צעירים המשתתפים בתחרות פסנתר בינלאומית יוקרתית. קָזָמָה ג'ין, בן 15, שעובר עם אביו הכוורן ממקום למקום ולומד לנגן בפסנתר בלי שיהיה לו פסנתר בבית; אֶידֶן אַיָה, שזכתה בתחרויות מקומיות ובינלאומיות רבות, הוציאה דיסק ונחשבה לילדת פלא, אך לאחר מות אמה, כשהייתה בת 13, הפסיקה לנגן; טָקָשימָה אָקָשי, בן 28, בוגר מכללה למוסיקה, שעובד בחנות לכלי נגינה; ומָסָרוּ ס. לוי, בן 19, הלומד בבית ספר ג'וליארד היוקרתי בניו-יורק, והמתמודד המוביל בתחרות. שלב אחר שלב בתחרות, אנחנו מגלים קצת יותר על הדמויות עצמן, על היחסים ביניהן ועל הקשר המיוחד של כל אחד מהן למוסיקה.

מודעות פרסומת

חדשות מהתקופה האחרונה

פרס טניזקי ג'ונאיצ'ירו

כריכת הספר הזוכה של אקוני קאורו

כריכת הספר הזוכה של אקוני קאורי

ב-24 באוגוסט ספרה של אֶקוּני קאוֹרי, "שממית, צפרדע, כחליל" זכה בפרס טניזקי ג'ונאיצ'ירו. ברומן זה חוזרת הסופרת לנושא האהוב עליה – יחסים מורכבים של זוגות לא מתפקדים ומשלבת אותו בנושא של עולם הילד. גיבורי הסיפור הם ילד קטן המשוחח עם בעלי חיים, אחותו הגדולה שדואגת לו, אב שמבלה את זמנו אצל המאהבת שלו, ואם שממתינה לשובו של בעלה ההולל. הרומן מצייר את עולמו הפנימי של הילד ואת העולם המורכב והבלתי יציב של המבוגרים.

אקוני היא סופרת ידועה שזכתה בפרסים רבים, כולל פרס נאוקי ופרס מורסקי שיקיבו.

פרס טניזקי ג'ונאיצ'ירו נוסד על ידי ההוצאה לאור צ'וּאוֹ קוֹרוֹנְשָה ב-1965 לרגל 80 שנים להיווסדה. הפרס נוסד לכבודו של טניזקי ג'ונאיצ'ירו (1886 – 1965), שמספר יצירות חשובות שלו, כולל Sasameyuki (אנגלית: The Makioka Sisters) ותרגום של מעשה גנג'י ליפנית מודרנית, התפרסמו בהוצאה זו. לפי אתר הפרס הרשמי, הפרס הוא "על שמו של טניזקי שפעל במגוון רחב של סוגות, ומיועד ליצירת ספרות או דרמה יוצאת מהכלל המייצגת את תקופתה". בפועל הפרס ניתן בדרך כלל לרומנים שזוכים גם להצלחה מסחרית ונחשבים "פופולאריים". בין זוכי הפרס המפורסמים אפשר להזכיר את זוכה פרס הנובל לספרות אואה קנזבורו (1935 – ), אנצ'י פומיקו, צוצואי יסוטקה וקירינו נצואו.

פרס סֶיאוּן (星雲賞)

הכריכה של Orbital Cloud

הכריכה של Orbital Cloud

ב-29 באוגוסט בחרו חברי הוועידה למדע בדיוני יפני (Nihon SF Taikai) את הזוכים בקטגוריות השונות של פרס סיאון. בקטגוריה של רומן זכה פוג'יאי טאיו (Fujii Taiyō) עבור אוֹרביטארוּ קוּראוּדוֹ (Orbital Cloud). בשנה שעברה הספר דורג במקום הראשון לפי הדירוג SF ga yomitai! (רוצה לקרוא SF!) של הוצאת היאקווה (Hayakawa), המתמחה בספרות ספקולטיבית. את ספרו הראשון Gene Mapper פרסם פוג'יאי בהוצאה עצמית בפורמט דיגיטלי, והוא הפך לרב מכר מספר אחד של ספרי קינדל ב-Amazon.co.jp לשנת 2012. בהמשך הספר יצא מחדש גם בדפוס בהוצאת היקאווה כ-Gene Mapper – full build וב-2013 היה מועמד לפרס החשוב ביותר לספרות מדע בדיוני וספרות ספקולטיבית Nihon SF Taishō שמוענק על ידי SFWJ (אגודת סופרי מדע בדיוני ופנטזיה של יפן). בקיץ השנה Gene Mapper יצא בתרגום לאנגלית.

בקטגוריה של ספרות מתורגמת זכה ספרו של אנדי וייר לבד על מאדים והסיפור הקצר “The Girl-Thing Who Went Out for Sushi” של פט קדיגן (Pat Cadigan).

משמעות המילה סיאון היא נבולה, אך הפרס לא קשור לפרס נבולה האמריקאי; השם נבולה ניתן לו על שמו של כתב העת הראשון ביפן שהוקדש למדע בדיוני (כתב העת "סֶיאוּן" יצא ב-1954). הפרס, שנוסד ב-1970, מוענק מדי שנה על ידי הוועידה למדע בדיוני יפני ליצירה בסוגת הספרות הספקולטיבית.

וזה התקציר של אוֹרביטארוּ קוּראוּדוֹ (כפי שפורסם על ידי היקאווה): קימורה קאזומי, כותב עצמאי, המנהל אתר אינטרנט לחיזוי כוכבי שביט "מטאו-ניוז", מזהה תנועה מוזרה של פסולת חלל במסלול הלוויין. ברחבי הרשת מתחילה להתפשט שמועה שמדובר במתקפה על תחנת החלל הבינלאומית (ISS) וסמל דארל פרימן מפיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה מתחיל לחקור את הפסולת הזאת. באותה תקופה יזם ידוע בשם רוני סוּמָק מתכוון לעבור יחד עם בתו לגור במושבת חלל כחלק ממסע קידום של טיסות מסחריות לחלל. יום אחד, קאזומי מקבל מידע לגבי פסולת החלל מאדם הקורא לעצמו מדען איראני. קאזומי מנתח את נתוניו של אדם זה, ומעביר לסוכנות החלל היפנית מידע מפתיע. וכך מתחיל סיפור של לוחמה בטרור חלל חסר תקדים, בו מעורבות גם טייסות אמריקאיות ו-CIA.

סדרה של שלוש כתבות ב-Japan Times לקראת פרס נובל לספרות

קוובטה יאסונרי מקבל את פרס הנובל לספרות ב-1968

קוובטה יאסונרי מקבל את פרס הנובל לספרות ב-1968

שיתפתי את הקישורים לכתבות כבר בעמוד Facebook, אבל כאן סידרתי את הכתבות ביחד לנוחיותכם.

דמיאן פלנגן (Damian Flanagan) מספר על המאמצים שנעשו מאחורי הקלעים ביפן כדי לזכות בפרס נובל לספרות.

פלנגן מראיין את חוקר הספרות ג'ון נתן (John Nathan), שמדבר על חשיבותם של המתרגמים בבחירת הזוכה בפרס, תמה על זכייתה של אליס מונרו ב-2013, ומביע חוסר שביעות רצון מזכייתו של קוובטה יסונרי ("האגם", "בית היפיפיות הנמות וסיפורים אחרים"). בעיניו של נתן יצירותיו היפות אך קצרות היריעה של קוובטה ראויות פחות לפרס, מאשר למשל יצירותיו של נצומה סוסקי ("קוקורו", "אני חתול").

אואה קנזבורו מקבל את פרס הנובל לספרות ב-1994

אואה קנזבורו מקבל את פרס הנובל לספרות ב-1994

פלנגן תוהה האם הסיבה לכך ששוסקו אנדו ("הר געש", "סמוראי") לא זכה בנובל נעוצה באופי החתרני של ספריו ובהיותו קתולי.

***

ואם כבר פרסים, ב"אסהי" בחרו דווקא לדבר על פרס אקוטגווה. מכתביו של דזאי אוסאמו (1909 – 1948) לסאטו הארואו (1892 – 1964), חבר בוועדת הפרס והמנטור של דזאי, חושפים עד כמה השתוקק לקבל את הפרס. דזאי היה בין המועמדים גם ב-1935, שנתו הראשונה של הפרס, וגם בשנה שאחריה, אך מעולם לא זכה בו. עם זאת, בניגוד לזוכים של אותן שנים, שבינתיים נשכחו מלב הציבור, דזאי ממשיך להיות אחד הסופרים המוערכים והאהובים ביפן.

גיליון חדש של חדשות ספרים מיפן של קרן יפן:

jbnבקישור הבא תמצאו את הגיליון האחרון של חדשות ספרות מיפן, רבעון שמפרסמת קרן יפן (PDF). מאמר המערכת מוקדש לטנזיקי ג'ונאיצ'ירו, שהשנה מלאו 50 שנים למותו, מה שאומר שלפי החוק היפני בשנה הבאה היצירות שלו יהפכו לנחלת הציבור. כרגיל הגיליון מכיל המלצות על ספרים חדשים (ביפנית) בתחומים של ספרות, היסטוריה ותרבות.

ספרות יפנית ברשת

כשיש תרגום של סיפור או שיר יפני ברשת אני בדרך כלל שמה קישור בעמוד הפייסבוק של הבלוג, אבל היום יש מספר קישורים וגם הודעה על זוכים בפרסי אקוטגווה ונאוקי, כך שהחלטתי לאגד הכול בפוסט אחד.

matayoshi

מטיושי נאוקי, הקומיקאי שזכה בפרס אקוטגווה

1. פרסי אקוטגווה/ נאוקי
את פרס אקוטגווה חולקים הפעם שני יוצרים – האנדה קייסקה (Haneda Keisuke) עבור スクラップ・アンド・ビルド (באותיות פונטיות scrap and build) ומטאיושי נאוקי (Matayoshi Naoki) עבור 火花 (ניצוץ). אף על פי שיש שני זוכים, מטיושי נאוקי לגמרי גנב את ההצגה בתקשורת. מדובר בקומיקאי ידוע, הפועל בלב התרבות הפופלרית, שזוכה בפרס הניתן על מה שמכונה "ספרות טהורה" או ספרות רצינית. הזכייה שלו הפיחה רוח במפרשיו של השיח לגבי גבולות הספרות הגבוהה והנמוכה ועל המשמעות של מושגים אלה בתקופתנו.

בפרס נאוקי, שזה הפרס הניתן לספרות פופולארית, זכה היגשיאמה אקירה (Higashiyama Akira) עבור流 (זרם). אוהבי מנגה ואנימה יזהו אותו בוודאי כמחבר של Naruto Dokonjo Ninden, שנכתב בהשראת הסדרה נארוטו.

2. בגיליון הנוכחי של מגזין Asymptote אפשר למצוא שני תרגומים מיפנית: שירי טנקה של היאשי אמארי (Hayashi Amari) בתרגום Jon Holt, וקטע מתוך ספרה של טוואדה יוקו 雲をつかむ話 שתורגם כ-As Clear as a Cloud. אני תמיד מורידה את הכובע בפני מי שמעזה לתרגם את טוודה, שמשחקיה בשפה יכולים לבלבל גם קורא יפני מתורגל בקריאה לא פשוטה. אז כל הכבוד ל-Sayuri Okamoto ו- Sim Yee Chiang האמיצים. הספר, אגב, עומד אצלי על מדף "הספרים שאני רוצה לקרוא, אך טרם הגעתי אליהם", או ביפנית tsundoku.

מזכירה גם שב- Asymptote ניתן לקרוא את כל הקטעים במקור, אז כל מי שקורא יפנית, לומד יפנית או סתם רוצה להסתכל איך זה נראה ביפנית – מאוד מאוד כדאי.

3. במגזין GRANTA פתחו לקריאה חופשית את הסיפור של קווקמי מיאקו (לא להתבלבל עם קווקאמי הירומי, המוכרת לכם משמיים כחולים, אדמה לבנה). הסיפור About Her and the Memories That Belong to Her שתורגם על ידי Hitomi Yoshio מטריד ומהפנט בו זמנית. מי שיתעניין בסופרת (ואני בטוחה שתתעניינו), תוכלו לקרוא (חינם) קטע מתוך Breasts and Eggs בגיליון אוגוסט 2012 של Words Without Borders. כמו כן, סיפור שלה Dreams of Love etc. הופיע בגיליון מס' 3 של Monkey Business (זה לא בחינם, אך ניתן לרכישה בפורמט אלקטרוני).

הזוכים בפרסי אקוטגווה ונאוקי

הזוכה בפרס אקוטגווה הוא 小野正嗣 Ono Masatsugu והזוכה בפרס נאוקי היא西加奈子Nishi Kanako. הפרסים יוענקו זו הפעם ה-152.

קצת על המומעדים ועל הזוכה בפרס אקוטגווה:

הזוכה:

小野正嗣 Ono Masatsugumasatsugu עבור Kyūnen mae no inori (תפילה מלפני תשע שנים 九年前の祈り)

מאז התחיל את דרכו הספרותית ב-2001, הספיק אונו לפרסם עשרה ספרים וגם סיפורים קצרים רבים בכתבי עת שונים. ב-2002 הוא זכה בפרס מישימה עבור Nigiyakana wan ni seowareta fune  (ספינה הנישאת על מפרץ עליז), שעלילתו מתרחשת בכפר קטן לחופי יפן במהלך מלחמת העולם השנייה. בנוסף להיותו סופר, אונו הוא חוקר של ספרות צרפתית והיום מלמד באוניברסיטת ריקיוֹ. כמו כן, הוא פועל כמתרגם, ובין היתר תרגם מיצירותיהם של אמיטאב גוש ואדוארד גליסאן. הסיפורים הקצרים שלו הופיעו בתרגום לאנגלית ב-Granta וב-Monkey Business. לפני זכייתו הוא היה מועמד לפרס אקוטגווה שלוש פעמים. גיבורת היצירה הזוכה חוזרת עם בנה לכפר קטן בדרום יפן לאחר שהתגרשה מבעלה הקנדי. הסיפור נע בין ההווה לבין זיכרונותיה של האישה מטיול למונטריאול, אליו נסעה לפני תשע שנים. אונו נוהג למקם את יצירותיו בכפרים קטנים ועוסק ברב-לשוניות ורב תרבותיות.

המועמדים האחרים:

ueda上田岳弘 Ueda Takahiro עבור Wakusei (כוכב הלכת 惑星)

זו מועמדתו הראשונה של אואדה לפרס אקוטגווה. הוא התחיל את הקריירה הספרותית שלו ב-2013 עם פרסומה של הנובלה Taiyō (השמש), המתרחשת אלפי שנים בעתיד בחברה אוטופית לכאורה, בה כולם שווים ובה אין כל כאב או סבל, אך עם זאת כלל לא מדובר באוטופיה. הנובלה הייתה מועמדת לפרס מישימה. שתי הנובלות, השמש וכוכב הלכת, יצאו לאור בספר אחד בהוצאת שינצ'ושה בנובמבר 2014. המועמדות של כוכב הלכת מצביעה על מגמה ברוכה בשנים האחרונות של הערכה והענקת יחס רציני ליצירות המשלבות אלמנטים של מדע בדיוני.

小谷野敦 Koyano Atsushi atsushi עבור Nue no ita ie (הבית בו היה נואה ヌエのいた家)

קויאנו הוא חוקר ומבקר ספרות ותרבות ידוע. הפרסומים הידועים שלו עוסקים באהבה, מיניות ותשוקה בספרות היפנית הפרה-מודרנית והמודרנית. הוא כותב בנושאים שונים ומגוונים, החל מניתוח יצירותיו של קוובאטה יאסונארי ועד מאמרים נגד מה שהוא מתייחס אליו ככפייה של חוקי העישון. כעשור לאחר תחילת הקריירה האקדמית שלו, קויאנו החליט לנסות את ידו גם בכתיבה ספרותית ופרסם את ספרו הראשון ב-2007. הוא כבר היה מועמד לפרס אקוטגווה ב-2010 וזוהי מועמדותו השנייה לפרס זה.

高尾長良Takao Nagaratakao עבור 影媛 Kagehime

זו המועמדות השלישית של הסופרת הצעירה לפרס אקוטגווה. היא נולדה ב-1992 וב-2012 פרסמה את ספרה הראשון Bak-kut-the 肉骨茶 העוסק בהתמודדותה של גיבורה בת השבע עשרה עם הפרעת אכילה. שם היצירה שהייתה הפעם מועמדת לפרס מתייחס לנסיכה המופיעה בניהון שוקי, אחד משני ספרי ההיסטוריה-מיתולוגיה הראשונים ביפן מתחילת המאה השמינית.

takahashi高橋弘希 Takahashi Hiroki עבור yubi no kotsu (עצמות האצבעות, 指の骨)

זו הייתה המועמדות הראשונה עבור טקהאשי, מורה במכינה וחבר בלהקת רוק אלטרנטיבי. היצירה שהועמדה לפרס מתרחשת בגינאה החדשה בזמן מלחמת העולם השנייה. טקהשי שנולד ב-1979, בתקופת הזינוק הכלכלי של יפן, כמובן לא חווה את המלחמה בעצמו. לדבריו, הוא הושפע מסיפוריהם של הסבים והסבתות שלו ומסרטים דוקומנטריים על תקופת המלחמה, בהם נהג לצפות בצעירותו. נראה שמלחמת העולם השנייה ממשיכה להדהד ביפן העכשווית ולהעסיק גם את הדור הצעיר.

אני מרגישה שאני מפלה פה את המועמדים ואת זוכת פרס נאוקי, אבל אני מקווה שאצליח להקדיש להם את הפוסט הבא.

נבחרות ספרותיות

היום בבלוג שתי נבחרות ספרותיות – אחת מדומיינת על ידי הוצאת Penguin והשנייה – נבחרת המועמדות והמועמדים לפרסי אקוטגווה ונאוקי.

1. נתחיל עם מונדיאל, כי בכל מקרה בימים אלה אנחנו שומעים רק על זה. בהוצאת Penguin מציעים להצביע עבור הנבחרת הספרותית האהובה מתוך 16 מדינות, ויפן היא אחת מהן. אני לא מבינה בכדורגל, אבל אני רואה שהציבו את נאטסואו קירינו (1951-) להיות שוערת. נבחרת השחקנים די מגוונת, ולמען האמת אני קצת מתקשה לראות אותם משחקים כקבוצה מגובשת, אבל הנה לשיפוטכם (כתוב עם שם פרטי לפני שם משפחה):

japan_team_share

להמשיך לקרוא

פרסי הטוויטר לספרות

twitterביפן טוויטר היא הרשת החברתית המועדפת ביותר על המשתמשים אחרי Line, אפליקציה הדומה ל-whatsapp הפופולארי אצלנו. למה אני מספרת לכם את זה? כי השנה בפעם הרביעית הוכרזו "פרסי הספרות של טוויטר". משתמשי הטוויטר התבקשו לבחור ספר אחד שיצא במהלך שנת 2013 ולפרסם את בחירתם עם האשטאג #jtb4 עבור ספר מקור ועם האשטאג #wtb4 עבור ספר מתורגם. ההצבעה הסתיימה ב-9 בפברואר, והשנה בפעם הראשונה הזוכים הוכרזו לא באירוע וירטואלי, אלא באירוע שהתקיים בחנות ספרים Maruzen&Junkudo ברובע שיבויה בטוקיו במסגרת פסטיבל הספרים הבינלאומי שהתקיים מ-28 בפברואר עד 9 במרץ (כאן ניתן לראות  את האירוע ששודר באינטרנט באמצעות לווין).

להמשיך לקרוא

פרסי אקוטגווה ונאוקי מוענקים בפעם ה-150

פרסי אקוטגווה ונָאוֹקי מוענקים פעמיים בשנה, והפעם חוגגים הפרסים יום הולדת 150 מאז שנוסדו על ידי קיקוּצ'י קאן, סופר מפורסם ומקים הוצאת הספרים בּוּנְגֵי שוּנג'וּ. הפרסים הוענקו בפעם הראשונה ב-1935, שלוש שנים לאחר הקמת ההוצאה, ועד היום 154 סופרים קיבלו את פרס אקוטגווה ו-177 סופרים קיבלו את פרס נאוקי. פרס אקוטגווה, על שמו של אקוטגווה ריונוסקה (1892-1927) מוענק לסופרים חדשים ומבטיחים, שאינם מוכרים ושכתיבתם מסווגת כספרות רצינית ובעלת איכויות אומנותיות ייחודיות, ופרס נאוקי, על שמו של נאוקי סאנג'וּגוֹ (1891-1934) מוענק לסופרים פופלאריים, שנמצאים בתחילת הקריירה שלהם או בעיצומה. כבר מספר שנים מתנהל דיון בנוגע לנחיצותם של שני פרסים נפרדים והמשמעות של "ספרות גבוהה" לעומת "ספרות פופולארית" בעידן בו הגבולות בין תרבות גבוהה לתרבות נמוכה מטושטשים. בינתיים נראה שהפרסים לא הולכים להיעלם וזוכים לסקירה תקשורתית רחבה, המביאה חשיפה רבה לזוכים ולעליה במכירות של ספריהם. להמשיך לקרוא