שועלות יפניות ושועלות סיניות

בפעם הקודמת התחלתי לדבר על תפיסת העל-טבעי בספרות היפנית לעומת התפיסה בספרות הקוריאנית והסינית. שמתי לב שביצירות הסיניות והקוריאניות העל-טבעי הוא בעצם טבעי ולפיכך המפגש בין אדם רגיל עם פֵיָה או עם בת מלך הים, על אף ייחודו, לא מהווה כל בעיה, ומעברים בין מימדי מציאות שונים מתרחשים בצורה חלקה, מבלי ששוכני המימדים ייפגעו. לעומת זאת בספרות היפנית המעברים בין מימדי המציאות לרוב מסתיימים בסגירת המעבר (או הפורטל כפי שקראתי לזה) בין המימדים ובפרידה של שוכני המימדים.

כדי לסיים את הדיון אני רוצה לדבר היום על שני סיפורים הקשורים לשועלים: אחד הוא אגדה מפורסמת מאוד בפולקלור היפני והשני הוא סיפור סיני שנכתב על ידי סופר בשם פּוּ סוּנג-לינג בסוף המאה ה-17. השועל, או לעיתים קרובות יותר השועלה, היא אחת הדמויות השכיחות בפולקלור הסיני והיפני. ישנם סוגים רבים של שועלות ושועלים, אך המאפיין הבולט שלהם הוא היכולת שלהם/ן לשנות צורה ולהופיע בדמות בן/ת אנוש. אני לא אכנס לעומק לנושא של שועלים וסיווגם, אף על פי שזה נושא מעניין, פשוט משום שהפוסט הזה לעולם לא יסתיים. המעוניינים לקרוא קצת על שועלים ברחבי העולם, וביפן בפרט, יוכלו למצוא מידע רב והפניות למקורות שונים כאן וכאן. אני אביא כאן את שני הסיפורים רק בשביל להמחיש את הרעיון שהתחלתי לדבר עליו בפוסט הקודם והוא שהמעבר בין מימדי המציאות הרבה יותר טבעי וחלק בתפיסה הסינית (והקוריאנית) לעומת התפיסה היפנית. על סיבה משמעותית להבדל עדיין לא הצלחתי לחשוב, וכל דבר שאני יכולה להעלות על הדעת יהיה רק בגדר ניחוש לא מבוסס. אז מי מכם שיש לו השערות, אשמח מאוד לשמוע.

fox-in-the-reeds
Ohara Koson, שועל בין קני סוף, 1930 לערך

המשך קריאת הפוסט "שועלות יפניות ושועלות סיניות"