תגית: ימה-אובה

קינטארו, ילד הזהב

חודש מאי בשיאו, ואפילו לא ציינתי כאן בבלוג את "חג הבנים" או בשמו המודרני "יום הילדים" שחל ב-5 במאי. לזכותי ייאמר שכאן בארץ זה נפל בדיוק על יום הזיכרון ואתם מתארים לעצמכם שלכתוב "חג בנים שמח!" לא היה כל כך מתאים באותו יום.

אך עדכון הבלוג גם דורש זמן, והחודש הזה מאוד עמוס בשבילי. שנת הלימודים באוניברסיטה מתקרבת לקיצה וכך גם כל הכנסים והאירועים, בהם אני צריכה להשתתף בדרך זו או אחרת. כך שנראה שעד יוני לא אצליח לכתוב פה. ובכל זאת רציתי שחודש מאי לא יישאר יתום מרשומות, ולכן החלטתי על רשימת "חג הבנים" מאוחרת.

אחד מסמלי החג הוא דמות של קינטארו (ילד הזהב), שהבובות שלו מקשטות את חלונות הראווה ואת חדרי הילדים עם בוא החג. קינטארו, המבורך בכוח רב ובלב זהב, מגיע מהפולקלור היפני, וקיימות גרסאות רבות לסיפור לידתו וחייו. אומרים שדמותו של הילד החזק והגיבור מבוססת על אדם אמיתי בשם סקאטה קינטוקי (Sakata Kintoki) שחי בתקופת היאן (794-1185) ונודע בכוחו הרב, אך גרסאות על לידתו וזהות הוריו רבות ומגוונות. יש האומרים שכילד נאלץ לברוח מביתו ואומץ על ידי ימה-אובה (Yama-uba) מכשפה שחיה בהרים, ויש המספרים שהוא נולד לימה-אובה עצמה. על דבר אחד כולם מסכימים – כוחו ויכולותיו הפיזיות של קינטארו היו יוצאי דופן. היום אספר את הגרסא המופיעה בספר "101 אגדות יפניות מאוירות", שבעצמו מבוסס על סדרת סרטי אנימציה ששודרה בין השנים 1979-1994 ברשת TBS ביפן. הזהות של האם בגרסת הילדים הזאת לא נידונה, וגם אנחנו נשאיר את סיפורה של ימה-אובה לפעם אחרת.

yama-uba-and-kintaro

יאמה-אובה וקינטארו של קיטגאווה אוטמארו (1806-1753). קינטארו מתואר לעיתים קרובות כבעל עור אדום. קראתי איפשהו שהסיבה לכך היא שבתקופת אדו (1600-1868) השתמשו במשחה אדומה (מבוססת על צינובר) לטיפול במגפת אבעבועות רוח. צבעו האדום של קינטרו אמור להבטיח בריאות וכוח לילדים, כאילו הוא כבר מוגן מאבעבועות.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת