תגית: היאשי פומיקו

חמישה סיפורים מיפן

שלום לקוראי הבלוג היקרים!

כבר כתבתי על כך בעמוד הפייסבוק של הבלוג, אבל לא כולם הרי אנשי פייסבוק, אז הנה אני כותבת גם כאן ומקווה שתשתתפו בהתרגשותי הרבה.

mifgashimספר דיגיטלי המכיל חמישה סיפורים של שתי סופרות ושלושה סופרים יפניים חשובים רואה אור בימים אלה בהוצאת "בוקסילה". הספר הזה מרגש אותי במיוחד, משום שאלה סיפורים שאני בעצמי בחרתי ותרגמתי, ואני מאוד מקווה שתקראו אותם ותיהנו מהם. משמעות של ספר דיגיטלי היא שניתן לקרוא את הסיפורים במחשב רגיל, במחשב לוח, בסמארטפון וגם בקינדל. באתר של ההוצאה יש הדרכה מפורטת וברורה כיצד ניתן להוריד ולקרוא ספרים דיגיטליים, כך שאם אתם פוגשים בפורמט הזה בפעם הראשונה, זאת ההזדמנות להכיר.

האסופה כולה מוקדשת למפגשים – מפגשים בינאישיים המתרחשים בתוך הסיפורים, מפגשים בין יפן למערב, והמפגש של קוראים במאה ה-21 עם סיפורים שנכתבו במחצית הראשונה של המאה ה-20, ולפי דעתי ממשיכים להיות רלוונטיים גם היום.

אז מי הסופרים והסופרות שבחרתי?

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

5 סופרות יפניות שצריך לתרגם לעברית

בהשראת רשימה של 10 סופרות שצריך לתרגם לאנגלית, שפרסמה Morgan Giles בבלוג שלה (שווה להציץ), ערכתי רשימה צנועה של 5 סופרות שצריך לתרגם לעברית. הסופרות שונות מאוד, גם מבחינת התקופות בהן כתבו, גם מבחינת אופיין כבני אדם וכסופרות וגם מבחינת הנושאים בהן עוסקות היצירות שלהן. בהמשך אני מקווה להרחיב את הרשימה וכמובן לא לקפח את הסופרים, שגם הייצוג שלהם בעברית מוגבל למדי.

1. היגוּצ'י איצ'יוֹ (1872-1896, 樋口一葉)
higuchi ichiyoהיגוצ'י איצ'יו נפטרה בגיל 24, אך בחייה הקצרים הספיקה לפרסם עשרים ואחת נובלות (רובן פורסמו בין השנים 1984-1986). נוהגים לתאר אותה ככוכב שביט של גאונות שהבזיק אך לרגע קט בשמי הספרות של יפן. היגוצ'י איצ'יו הייתה אחת הנשים הבודדות שמיד זכתה למקום של כבוד בקאנון של של הסופרות היפנית המודרנית. היא גם אחת משתי נשים שדיוקנן הופיע על שטרות הכסף של יפן (האישה השנייה היא קיסרית ג'ינגו האגדית מהמאה השלישית, שהופיעה על שטר של יין 1 ב-1881). אף על פי שכללתי אותה כאן בסופרות יפניות מודרניות, סגנון כתיבתה רחוק מלהיות כזה, אך הנושאים שלה – בהחלט כן: הבדלים של רקע כלכלי ומעמדי והשפעתם על גורלם של בני אדם, הכוח (המועט) שיש לבן אדם לשנות את גורלו, קשיי היומיום והשאיפות (בדרך כלל לשווא) להתקדם בעולם, חווייתה של אישה בחברה פטריארכאלית (אף על פי שהמילה 'פמיניסטית' וודאי לא הייתה מוכרת להיג'וצ'י). בשל הסגנון המיוחד והארכאי, קשה מאוד לתרגם אותה, אך יצירותיה תורגמו לאנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, גרמנית, רוסית וסינית (אני די בטוחה שזו רשימה חלקית).

בחייה הקצרים היא הספיקה להחליף מקום מגורים 12 פעמים. כשהייתה בת 15 אחיה נפטר והעסק שאביה ניסה להקים כשל. כשהייתה בת 17 האב נפטר והיגוצ'י נותרה כראש משפחה, אחראית לאמא ולאחותה הצעירה. היגוצ'י החליטה לפרנס את משפחתה מכתיבה. היא התחילה לכתוב סיפורים קצרים, ופרסמה את הרומן הראשון שלה כשהייתה בת 20. אז גם שינתה את שמה מנאצו (Natsu) לאיצ'יו. היא הספיקה לפרסם מספר יצירות שזכו להצלחה ולהערכה רבה מצד סופרים בני זמנה, לפני שב-1896 חלתה בשחפת ונפטרה תוך זמן קצר.

יצירות נבחרות:
* たけくらべ Takekurabe  (מילולית: השוואת גבהים, 1985-1986). זו היצירה המוכרת ביותר של היגוצ'י והיא עוסקת בחבורה של נערים ונערות שחיה בשולי רובע שעשועים (לגברים. ומקום עבודה לנשים). שם היצירה הוא אלוזיה לאפיזודה באחת היצירות הקלאסיות המפורסמות מהמאה התשיעית, מעשה איסה (המיוחסת לאריוורה נו נאריהירה), בה חברותם של שני ילדים, בן ובת, הנוהגים להיפגש ליד באר במקום מגוריהם ולמדוד את הגובה שלהם, הופכת למרות מכשולים רבים לסיפור אהבה. היגוצ'י לוקחת את הנושא, אך מפשיטה אותו מרומנטיקה, כדי להציג את החיים האמיתיים במלוא מערומיהם.

* にごり江 Nigorie (מפרץ עכור, 1895) במרכז הנובלה, שהגיבורה שלה היא גיישה צעירה, עומדת שאלה של אפשרויות העומדות בפני אדם בחיים ויכולתו לשלוט בגורל. במרכז היצירה יחסיה של הגיבורה עם הפטרון הנשוי שלה, המבזבז את כל כספו כדי שיוכל לבלות איתה ומדרדר את משפחתו לעוני. גם כאן לוקחת היגוצ'י עלילה מוכרת, שהייתה פופולארית מאוד בתקופת אדו (1600-1868), המתארת התאבדות אוהבים בעקבות כישלונו של הגיבור לעמוד בדרישות החברתיות, אך מציעה נקודת מבט חדשה וייחודית.
[שתי היצירות קיימות בתרגום לאנגלית, רוסית, גרמנית, צרפתית ועוד]

להמשיך לקרוא

מספר הערות על "מעשה בשועל"

אחרי שפרסמתי את "מעשה בשועל" של היאשי פומיקו, חשבתי שחסרה קצת הקדמה על הסופרת ועל האגדה. אז הנה, במקום הקדמה, אחרית דבר.

על אגדות מודרניות

כתיבה ושכתוב של אגדות היא "מסורת" ארוכת שנים ביפן. לא רק שסיפורים סופרו ונכתבו מחדש במהלך התקופה הפרה-מודרנית, אלא גם הסופרים המודרניים המשיכו לשאול מהספרות העשירה ומהפולקלור כדי להתחבר אל העבר, להעשיר את כתיבתם, לומר משהו על טבע האדם, לבקר את החברה המודרנית, ולפרוץ את הגבולות של הסוגות הספרותיות המקובלות בזמנם. אקוטגאווה ריונוסקה (1892-1927), אחד הסופרים היפניים הידועים ביותר, ידוע כמי שביסס מספר מסיפוריו, כולל "רשומון" ו"בחורש" הידועים, על Konjaku monogatari shū (אסופת מעשיות מהעבר), אסופה שנערכה לקראת סוף תקופת היאן (794-1185) ועל Uji shūi monogatari (לקט מעשיות מאוּג'י), אסופה מתחילת המאה ה-13. דרך השימוש בסיפורים שנכתבו בתקופת שקיעתה של תרבות חצרונית ומעודנת של תקופת היאן, כשנראה היה שלא רק משברים פוליטיים אלא גם אסונות טבע פוקדים את יפן, ניסה אקוטגאווה להתמודד עם תקופת שבר של מעבר מהיר אל התקופה המודרנית, במהלכה הוא עצמו חי. הסיפורים העתיקים היו עבורו נקודת מוצא לחיפוש אחר צורות כתיבה חדשות, שיגשרו בין העבר לבין ההווה, ואפשרו לחקור את הפער בין הפרט לבין החברה ובין המסורת למודרנה. קורהשי ימיקו (Kurhashi Yumiko, 1935-2005), הידועה בשימוש שלה באגדות ובפולקלור ביצירותיה, גם היא שִׁכְתְּבָה מספר מעשיות מתוך Konjaku באחד מאוספי הסיפורים המפורסמים ביותר שלה, Otona no tame no zankoku dōwa (אגדות אכזריות למבוגרים). בסיפורים של קורהשי, הסיפורים המוכרים מהפולקלור היפני והמערבי (למשל, אגדות של האחים גרים) מקבלים מימד ארוטי ואירוני. עבור קורהשי האגדות הן כלי לחקירת אפשרויות כתיבה אנטי-ריאליסטית ולדיון בתפיסות של נשיות ויחסים בין גברים לנשים בחברה המודרנית. ואלה, כמובן, רק שתי דוגמאות.

kitsune

מעשה בשועל – אסופת אגדות, המהדורה של 1947

ב"מעשה השועל" היאשי לא מתבססת על אגדה או סיפור מסוימים כלשהם, אלא משתמשת בדמות פולקלור פופולארית המככבת במספר רב של אגדות – השועל. השועל ביפן מוכר בעיקר מסיפורים בהם הוא מופיע בדמות של אישה יפה המפתה את הגיבור, ולבסוף כשדמותו מתגלה, נאלץ לעזוב. השועלים ניחנים ביכולות רבות ההולכות ומתפתחות עם הגיל, אותו אפשר לזהות לפי מספר הזנבות שלהם, שיכול להגיע עד תשעה אצל שועל זקן וחכם במיוחד. הם ידועים ביכולתם לשנות את צורתם וללבוש דמות אדם, לעיתים כדי להערים על בני אדם ולעיתים כדי לעזור להם. בסיפורה של היאשי דווקא בעלי החיים מצטיירים כתמימים והגונים יותר מבני האדם. עולמם של בני אדם מצטייר כעולם חסר היגיון, הגינות ואנושיות, בעוד בעלי החיים הם אלה המפגינים רגשות של חברות, געגועים, אהבה וחמלה. בסיפור אחר מאותה אסופה, למשל, הגיבור הוא כלב שחי בביתו של מוֹריס, אמריקאי שמתגורר ביפן, אך נאלץ לעזוב כשפורצת המלחמה בין ארה"ב ליפן. הכלב עובר לבעלים אחר, אך גם הוא נאלץ לעזוב, ולאט לאט אנשים עוזבים ואלה הנשארים לא מוכנים להאכיל או לטפל בכלב. הכלב הסובל מקור ומרעב חוזר אל ביתו הנטוש של מוריס ומעביר את זמנו בחיפוש אחרי אוכל וגעגועים לבעליו. ומוריס אכן חוזר בתום המלחמה לביתו הישן ביפן, כקצין הצבא האמריקאי, רק כדי למצוא את גופת כלבו מתחת למיטתו.

להמשיך לקרוא

"מעשה בשועל" / היאשי פומיקו

שלום קוראי היקרים,
מקווה שלא התייאשתם במהלך ההפסקה הארוכה והלא מתוכננת שנאלצתי לקחת. בינתיים למדתי לקח, שאי אפשר להבטיח שום דבר, ושלעיתים השליטה שלנו בגורלנו רופפת מאוד. ובהתאם, היום אני מפרסמת תרגום של אגדה העוסקת (גם) בגורל. את האגדה כתבה סופרת יפנית מודרנית, היאשי פומיקו (1903-1951), והיא חלק מאוסף של אגדות לילדים שפרסמה היאשי בשנת 1947. לקוראי היפנית שביניכם, המקור היפני נמצא כאן.

koson

Ohara Koson/ שועל רוקד, 1910 לערך

מעשה בשועל/היאשי פומיקו

 בהרים המיוערים שבאי שיקוקו התגורר לו שועל מיוחד במינו.

 תמיד הוא אהב לטייל לבד, אך יום גשום אחד, בעודו משוטט בחיפוש אחר מזון כהרגלו, הבחין בחמישה עשר ילדים יורדים מההר ומשוחחים בקולניות.

 לא הייתה זו הפעם הראשונה שהשועל ראה בני אדם, אך הוא מעולם לא הפסיק להתפלא מיכולתם ללכת על שתי רגליים אחוריות. אמו של השועל תמיד אמרה לו: "אם תלך למקום בו גרים בני אדם, תסתבך בצרות. בשום אופן אל תתקרב אליהם!", אבל בעיניו של השועל בני האדם נראו משעשעים ביותר. ואיך לא יראו לו משעשעים, האנשים האלה המהלכים על שניים, גופם נע ונד. השועל החל להתגנב מאחורי הילדים.

להמשיך לקרוא