שיר אביבי

אני כל כך מתגעגעת לתקופת האביב ביפן, אותה זכיתי לחוות פעמיים בחיים, ועכשיו כשהפייסבוק שלי מוצף בתמונות פריחת הדובדבן שמעלות חברות מיפן, הגעגועים עזים מאי פעם. אז לכבוד האביב, חג הפסח ופריחת הסקורה תרגמתי שיר של אחד המשוררים היפניים החשובים ביותר של העת העתיקה – קי נו טסוריוקי (872-945), הידוע בעיקר כעורך של אוסף השירים הראשון שהוזמן על ידי החצר הקיסרית בתחילת המאה העשירית – קוֹקין וואקה שוּ (古今和歌集), אוסף שירים ישנים וחדשים וכמחבר של יומן טוֹסָה (935), יומן פואטי, המשלב קטעי פרוזה ושירה, ראשון מסוגו הכתוב באמצעות כתב פונטי יפני ולא בסינית (שלימים הפך להיות לסוגה המזוהה ביותר עם תקופת היאן, תקופת פריחה תרבותית יוצאת דופן, ועם נשות האצולה של אותה תקופה, כמו סיי שונגון, זו שפגשנו בפוסט הקודם).

השיר שתרגמתי לקוח מאוסף שירים ישנים וחדשים, המכיל כ-1000 שירים, המחולקים לקטגוריות של עונות שנה, ברכות, פרידות, מסעות, שמות של דברים, אהבה, קינות ושונות. השיר שתרגמתי שייך לחלק של "שמות של דברים" (物名 או 物の名), שבו השירים כתובים כך שמצפינים בתוכם את מילת הנושא הכתובה ככותרת לשיר. כותרת השיר במקרה זה היא:  kaniwazakura, סוג של סקוּרָה, עץ דובדבן דקורטיבי (ככל הנראה הכוונה לסקורה שענפיה מתקמרים כלפי מטה, מעין סקורה בוכייה או מה שמכונה בלטינית Prunus pendula). שימו לב לאותיות המודגשות ביפנית ובתעתיק:

 かづけども  浪のなかには  さぐられで  風吹くごとに  浮き沈むたま

kadukedomo
nami no naka ni wa

sagura
rede
kaze fuku goto ni
ukishidumu tama

בשיר עצמו המילה סקורה או kaniwazakura לא מופיעה כלל, אלא רק בצורה החבויה, אבל כשתרגמתי את השיר לעברית נאלצתי לחשוף אותה.

אף כי צולל אני
אין ביכולתי לדלותם
מבין הגלים –
אך עם כל משב רוח
עולים ויורדים אֶגְלֵי הדובדבן

OLYMPUS DIGITAL CAMERA
פריחה בפארק שינג'וּקוּ, טוקיו, 2010

 ים של פריחת סקורה שוטף בימים אלה את יפן (מוקדם מהרגיל, אך יפה במיוחד, כך לדברי עדי ראיה) וגם אצלנו חג האביב בעיצומו.

פסח שמח לכולם!

יום האישה הבינלאומי: יוסאנו אקיקו וניטשה

היום חל יום האישה הבינלאומי (כן, היום, זה שבארץ נאומים בכנסת לציון המועד התקיימו ב-6 במרץ ושברחבי המדיה החברתית מדברים על "שבוע האישה הבינלאומי" או "חודש האישה הבינלאומי", לא אומר שום דבר). ביפן לא ממש מציינים את היום הזה. המועד שמור, כיאה למקורו הסוציאליסטי, בעיקר למפלגות השמאל, אבל אני רוצה להשתמש בהזדמנות הזאת כדי לדבר קצת על אחת המשוררות היפניות הנהדרות של העת המודרנית – יוֹסאנוֹ אקיקוֹ (与謝野晶子), שאת אחד השירים שלה ניסיתי לתרגם (בהצלחה חלקית בלבד, אם לומר את האמת) בפוסט הקודם.

yosano akiko_1
יואסאנו אקיקו

יוסאנו נולדה ב-1878 למשפחת סוחרים בסקאי, עיר נמל הקרובה לאוסקה, בשם אוֹטוֹרי (הוֹ) שוֹ (鳳 志よう). היא הייתה לא רק משוררת, אלא גם כתבה פרוזה, מאסות, הייתה פעילה חברתית פציפיסטית ואחת מחלוצות התנועה הפמיניסטית ביפן.

המשך קריאת הפוסט "יום האישה הבינלאומי: יוסאנו אקיקו וניטשה"

יום הולדת לבלוג

כמעט שכחתי, אבל היום בדיוק לפני שנה התחלתי לכתוב בבלוג הזה. קשה (לי) להאמין, אבל הנה כבר חלפה לה שנה, שבה כתבתי 45 רשומות (הרשומונת הקצרצרה הזאת היא מס' 46), מספר עגול שכזה. אז קודם כל אני רוצה להודות לכל מי שבא לבקר כאן. אתם מאוד עוזרים לי לא לוותר ולהמשיך לכתוב, ודרך הכתיבה, כמובן, ללמוד דברים חדשים. אני מאחלת לבלוג שנה נוספת עם עוד יותר פוסטים כמה שיותר מעניינים.

torii kiyonaga
טוריי קיונאגה (Torii Kiyonoaga), פסטיבל הבובות, מתוך סדרת "מחקרי חמשת הפסטיבלים של ילדים" (kodakara gosetsu asobi)

יום השנה לבלוג נופל על חג הבובות – hinamatsuri – ביפן, ומהסיפור של החג בעצם התחלתי לכתוב כאן. אז מי שמתעניין במנהגי החג, יוכל למצוא את המידע כאן, כאן וכאן. ולכבוד יום ההולדת הנה שיר של יוֹסאנוֹ אקיקוֹ (与謝野晶子, 1878-1942) המתאים לרוחות האביב שהגיע. לא מזמן חזרתי לקרוא קצת משיריה ופשוט התאהבתי בתשוקה ובכוח שיש בהם.

tokikami wo/ wakaeda ni karamu/ kaze no nishi yo/ nishaku taranu/ utsukishiki niji

מלפפת את השיער הפרום
על ענף צעיר
הרוח אל המערב ושם
כה קטנה וכה יפה
הקשת

6 באוגוסט 1945

היום לפני 67 שנים הוטלה פצצת אטום על עיר הירושימה ושלושה ימים לאחר מכן, ב-9 באוגוסט, הוטלה פצצה נוספת על עיר נגסאקי. אני רוצה לציין את היום הזה בשיר של Ishigaki Rin (תרגום: Hiroaki Sato)

Atomic Fairy Tale

The war began.

Two planes flew up from two countries
and simultaneously dropped atomic bombs on each others countries

The two countries were destroyed.

The only survivors in the whole world
were the crews of the two planes.

How they lived, sadly
and intimately –

That, perhaps,
may become a new myth.

                                                  (September 1949)

שירים הרבה יותר גראפיים ופוליטיים נכתבו על הירושימה ונגסאקי, אבל השיר הזה ממחיש בצורה הטובה ביותר מה אנחנו נוטים לעשות עם אירועים היסטוריים – הופכים אותם לסמלים, למיתוסים שבשמם נוכל לקדם את סדר היום שלנו, בשמם נלחם ובשמם ייהרגו עוד ועוד בני אדם.

היום אני רוצה לזכור את קורבנות הירושימה ונגסאקי שנפלו קורבן למיתוסים.

Kiyoyoshi Gorō, ניצול פצצת אטום
http://www.aasc.ucla.edu/cab/200712090001.html

 

מאה משוררים, מאה שירים

nהשבוע קיבלתי משלוח ספרים מ-Book Depository ובתוכו הספר הזה:

תרגום חדש ל-Ogura Hyakynin Isshu  小倉百人一首 (מאה שירים של מאה משוררים מאוגורה) של פיטר מק'מילן (McMillan). זהו אחד מהקבצים היפים ביותר של שירי וַּאקָה (או בשמם האחר טַנקָה; שירים בני 31 הברות, הבנויים ביחידות של 5 7 5 7 7). פוג'יווארה נו טייקה (Fujiwara no Teika, 1162-1241), המשורר והתיאורטיקן אולי החשוב ביותר של שירת הוואקה הקלאסית, ערך את האסופה הזאת בסביבות שנת 1237, והיא הפכה לאחת האסופות החשובות וללא ספק הפופולריות ביותר בתולדות השירה היפנית. האסופה כוללת מאה שירים של מאה משוררים מהמאה השביעית  ועד אמצע המאה העשירית והיא למעשה מהווה היסטוריה מתומצת של שירת הוואקה בשיא פריחתה.

המשך קריאת הפוסט "מאה משוררים, מאה שירים"

טנבאטה

כמו שכתבתי בפוסט הקודם, היום ביפן חוגגים את חג מילוי המשאלות ואת פגישתם של אוֹרִיהִימֶה והִיקוֹבּוֹשִי. היום, לצערי, אין לי זמן לכתוב פוסט ארוך וחגיגי, אבל לא יכולתי להתעלם ממועד כה חושב. לכן, הנה שירו של  קָקינוֹמוֹטוֹ נוֹ היטוֹמַארוֹ (662-710). עבורו טנאבטה מסמלת גם את תחילת הסתיו, בעוד אצלנו זה שיא החום. זה מה שקורה כשלא דואגים להמיר נכון תאריך מלוח ירחי-שמשי ללוח גרגוריאני.

ama no kawa yasu no watari ni fune ukete akitachi matsu to imo ni tsuge koso

Tell my beloved that I wait, my boat in the water at Yasu Crossing, ready the moment autumn comes to launch upon the River in the Sky

[תרגום Edwin A.Cranston]

וגם ההדפס הידוע של הירוֹשיגֶה (1792-1858):