להתראות 2013

שנת 2013 מגיעה לקיצה, ואני חושבת שגם אנחנו יכולים לעשות סיכום קצר.

1. מורקמי הרוקי (שוב) לא זכה בפרס נובל לספרות, אך מכירות ספרו החדש, טזאקי צוקורו חסר הצבע, הרקיעו שחקים. הוא מכר 500,000 עותקים עוד לפני שהספר ראה אור, ולאחרונה דווח  כי זהו הספר הנמכר ביותר ביפן השנה. בנוסף, מורקמי זכה ב-Athens Prize for Literature עבור 1Q84 כספר הזר הטוב ביותר. כך שאי אפשר לומר שזאת לא הייתה שנה טובה למורקמי ולמעריציו. ב-2014 אמור לצאת התרגום של ספרו החדש לאנגלית.

2. כתב יד נשכח של חתן פרס נובל קוובטה יאסונרי (1899-1972) התגלה באוניברסיטת צוּרוּמי. האוניברסיטה רכשה את כתב היד, המכיל 12 דפים ו-400 סימניות, בשנת 2010 בחנות של ספרים ישנים, אבל השנה, לאחר בדיקה שנעשתה על ידי פרופסור קאטיאמה רינטארו, הוכח כי היצירה נכתבה על ידי קוובטה כשהוא היה בן 29. פרופסור קאטיאמה ציין כי ככל הנראה היצירה נשלחה לאחד מעיתוני הספרות, אך נדחתה. על דף נפרד אפשר לראות שכתב היד התקבל בכתב העת ב-26 בדצמבר 1928, וככל הנראה זו השנה בה נכתב הסיפור. הסיפור נקרא 勤王の神 (אל הנאמנות לקיסר, Kinō no kami) ועוסק בחייו של אינואואה מאסאקנה (Inoue Masakane, 1790-1849) מייסד של אחת מכתות השינטו החדשות, שהתפתחו לקראת סוף תקופת אדו (1600-1868). פרופסור קאטיאמה ציין כי אף על פי שכבר פרסם אז את אחת מיצירותיו המוכרות ביותר היום, "הרקדנית מאיזוּ", (בשנת 1926), עדיין חיפש קוובטה אחר קולו הספרותי והתקשה להתפרנס מכתיבתו.

3. כמו תמיד, פרסי אקוטגווה הוענקו השנה פעמיים, בינואר וביולי. בפעם ה-148 הוענק פרס אקוטגווה לקורודה נטסוקו (黒田夏子 Kuroda Natsuko) בת ה-75, וכך היא הפכה לסופרת המבוגרת ביותר לזכות בפרס המוענק ליצירות של סופרים חדשים. בפעם ה-149 זכתה פוג'ינו קאורי (1980 – ) עבור 爪と目 (ציפורניים ועיניים, Tsume to me), המסופר מפיה של ילדה בת שלוש, המתארת את יחסיה עם המאהבת החדשה של אביה.

באמצע ינואר צפויים להתפרסם זוכים חדשים, והמועמדים כבר הוכרזו.

4. בישראל השנה ראו אור מספר יצירות שתורגמו מיפנית:

דורון ב. כהן תרגם את מסת המופת של טניזקי ג'ונאיצ'ירו, בשבח הצללים, הבוחן את עולם האסטטיקה היפנית מול האסטטיקה המערבית.

עינת קופר תרגמה את האגם של יושימוטו בננה, העוסק בהתמודדות של אדם מול חברה וביכולת תרפויטית של אהבה.

ושונית שחל פורת תרגמה עבור כתב העת "מקף" את הסיפור של אבה קובו "הגולם האדום".

זה אולי לא הרבה, אבל אני מקווה שבשנה הקרובה צפויות לנו הפתעות טובות.

5. האגודה ללימודי יפן בישראל פרסמה את הניוזלטר השני שלה, שהיה מוקדש לתרגום ספרות יפנית לעברית. אתם יכולים לקרוא אותו כאן (PDF) ולהכיר כמה מהמתרגמים הפועלים כיום בישראל כדי להביא לכם את הספרות היפנית בעברית.

ובנימה אישית (בכל זאת זה הבלוג שלי), השנה סוף-סוף סיימתי את לימודי התואר השני שלי וכעת אני מתחילה את לימודי הדוקטורט. אני רוצה להודות לכל קוראי הבלוג על העניין שגיליתם בו ועל התגובות הנהדרות שלכם. מקווה שצפויה לנו שנה מרגשת ומלאה בספרות יפנית (וגם לא יפנית). אני אמשיך לכתוב ואשתדל לעדכן את הבלוג כמה שיותר. שתהיה לכולנו שנה אזרחית, שהיא שנת סוס, נפלאה!

Utagawa Hiroshige III, אישה אמריקאית על סוס (1860)

סימנית השנה – טבעת 輪

שנת 2013 עומדת להסתיים וכמו בכל שנה מאז שנת 1995 בחרה האגדה היפנית לבחינת המיומנות בקנג'י (日本漢字能力決定協会 nihon kanji nōryoku kettei kyōkai) את הסימנית המייצגת של השנה. מתוך 170,290 מצביעים, 9,518 הצביעו בעד הסימנית 輪 (קריאה: wa או rin), שמשמעותה טבעת, מעגל, חישוק. הסימנית מסמלת את הטבעות האולימפיות, שכן בתחום זה יש ליפן סיבה לחגיגה השנה. טוקיו נבחרה כעיר המארחת את המשחקים האולימפיים בשנת 2020 והיפנים גם חוגגים את הצלחותיהם של הספורטאים שלהם באולימפיאדת לונדון השנה, בה הם צברו 38 מדליות, מספר שיא בכל הזמנים.

למקום השני הגיעה סימנית 楽 שיש  לה משמעות של שמחה, הקלה, נינוחות, ובמקום השלישי סימנית 倍 בעלת משמעות של הכפלה. הסימנית של שנת 2012 הייתה 金 – זהב, ועל כך כתבתי כאן.

בטקס מיוחד שהתקיים במקדש קיוֹמיזוּ (清水寺) בקיוטו, ראש המקדש מורי סייהאן (森清範, Mori Seihan) כתב את הסימנית שנבחרה על נייר יפני בגודל של 1.5X1.3 מטר. ממחר (13.12) ועד 31 בדצמבר הקליגרפיה תהיה מוצגת לקהל הרחב ולאחר מכן תועבר למקדש הפנימי כהקדשה לאלים, שבתקווה יביאו ליפן ברכה בשנה הקרובה. צפו בסרטון, עם הפרשנות החביבה (לא צריך להבין יפנית בשביל להנות מנימת פרשן הכדורגל שלו).

שנת נחש נפלאה!

קוראי בלוג היקרים!

שתהיה לכולם שנה אזרחית נפלאה! אני מאחלת לכולם ששנת הנחש, המסמל בריאות, התחדשות וחכמה, תהיה נהדרת עבורכם ויקיריכם. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לכולכם על כך שאתם קוראים את הבלוג שלי, ומקווה שגם בשנה החדשה תכנסו לבקר כאן. אני מצדי, אשתדל לכתוב כמה שיותר.

！明けましておめでとうございます

 

שנה של זהב

כן, הגיעה העונה בה מסכמים את השנה הקודמת ומתכוננים לחגוג את השנה החדשה. בשבילי זו תקופה עמוסה מאוד, כמו שאתם יכולים להבין ממיעוט הפוסטים, אבל הנה משהו שלא בדיוק קשור לספרות, אבל קשור לשפה ולחברה.

כל שנה האגודה היפנית לבחינת המיומנות בקנג'י ( 日本漢字能力決定協会 nihon kanji nōryoku kettei kyōkai) בוחרת קנג'י המסמל את השנה החולפת. ההצעות זורמות לאגודה מכל רחבי יפן, והשנה התקבלו 258,912 פניות, מתוכן 9,156 הציעו את הקנג'י 金, שמשמעו זהב או כסף (במובן של money).

והזוכה בפרס נובל הוא…

לא, לא מורקמי.

מו יאן, הזוכה בפרס נובל לספרות

בפרס נובל לספרות זכה השנה דווקא סופר סיני Mo Yan, אשר "באמצעות הריאליזם ההזייתי שלו מחבר בין אגדות עם, היסטוריה והעולם המודרני", כך לפי האקדמיה בשוויץ. "על ידי חיבור בין פנטזיה לריאליזם, בין ההיבטים ההיסטוריים לבין ההיבטים החברתיים, מו יאן הצליח ליצור עולם המזכיר במורכבותו את אלה שניתן למצוא ביצירות של ווילאים פולקנר וגבריאל גרסיה מרקס, ובה בעת נקודת המוצא שלו היא ספרות סינית עתיקה והמסורת שבעל פה" (כך מצטטים ב-The Telegraph).

שאלתי את עצמי אם אני שמחה או מאוכזבת שמורקמי לא זכה, והייתי חייבת להודות בפני עצמי שאני בטוח לא מאוכזבת. כבר זמן מה שאני מנסה להבין מה קרה לקשר שלי עם היצירות שלו, במיוחד מאז שהחל המירוץ לפרס נובל ושמו של מורקמי החל להופיע יותר ויותר בתקשורת, בעקבות דיונים בין מעריציו למבקריו וגם בעקבות ההתבטאויות התכופות שלו בתקשורת בעת האחרונה. לפיכך, להלן כמה הרהורים מאוד אקראים ומאוד לא מלומדים שלי על מערכת היחסים המורכבת שלי עם "מורקמי".

גלויה מחופשה

עדיין בחופשה, אבל הייתי חייבת לחלוק איתכם את המציאות הבאות:

ספרים מתורגמים מיפנית לאסטונית נמצאו בחנות ספרים בטאלין הבירה. ספרה של יוקו אוגאווה שהוצב בחלון ראווה תפס את תשומת ליבי ולא יכולתי שלא להיכנס לחנות ולבדוק מה יש עוד בהיצא.

1. מתנת המספרים מאת אוגווה יוקו (תרגום שם הספר באסטונית תואם את התרגום שלו לאנגלית, The Housekeeper and the Professor; ביפנית השם היה 博士の愛した数式, הפורמולה שהפרופסור אהב)

2. קובץ סיפורים קצרים של אקוטגאווה ריונוסקה שלמרבה הצער לא קיים בעברית, אבל קיים באנגלית בשם Mandarins: Stories by Ryunosuke Akutagawa (לא ברור אם האוסף האסטוני מבוסס על האוסף באנגלית. עד כמה שהצלחתי להבין התרגום נעשה מיפנית, אבל הידע שלי באסטונית שואף לאפס, כך שקשה לומר. בכל אופן, קובץ כזה חסר מאוד בעברית).

3. וכמובן אי אפשר בלי מורקמי. כאן מדובר בקובץ סיפורים הפיל נעלם.

הבלוג בחופשה

הייתי בטוחה שאצליח לכתוב פוסט לפני שאצא לחופשה המיוחלת במדינות הבלטיות, אבל כרגיל הכל נדחה לרגע האחרון, ובסוף בקושי הספקתי לארוז, שלא לדבר על כתיבת פוסט. כך שלא נותר לי אלא להודיע שהבלוג יוצא לחופשה של כשבועיים, ויחזור, בתקווה, עם כוחות מחודשים.

האזרח היפני דונלד קין

בפעם הקודמת התייחסתי למאמר המערכת של Japanese Book News על רומן היסטורי והקשר שלו לחיפוש אחר גיבורים ביפן המודרנית, והיום אני רוצה להתייחס לידיעה קטנה במדור "אירועים ומגמות" בסוף הגיליון, שגם היא קשורה לגיבור חדש ביפן. הידיעה מתייחסת ליציאתו לאור במרץ 2011 של הכרך הראשון מתוך חמישה עשר כרכי אוסף הכתבים של דונלד קין (Donald Keene), העתידים להתפרסם בהוצאת שינצ'ושה (shinchōsha) ולכלול את חמשת עשורי הפעילות של החוקר והמתרגם החשוב של ספרות יפנית.

רומן היסטורי – ביקורת מודרנית

קודם כל אני חייבת התנצלות על ההיעדרות הארוכה. לא נאה להיעדר כך ללא התראה מוקדמת, אבל האמת היא שלא ציפיתי בעצמי להיעדרות שכזאת. תקופת הכנסים באוניברסיטה, שבאחד מהם השתתפתי באופן פעיל כתלמידת מחקר, לא השאירה לי רגע פנוי. אז, סליחה עם מי שקורא את הבלוג הזה, ומבטיחה לא להיעדר יותר כך ללא הודעה מראש.

בינתיים, בשבוע שעבר, התפרסם גיליון הקיץ של Japanese Book News, רבעון מבית קרן יפן, הסוקר כותרים חדשים ומגמות בספרות היפנית. כמובן, עלון דק כמו Japanese Book News לא יכול להביא סקירה מעמיקה, אבל לי שמורה פינה חמה בלב לכתב עת זה, משום שדרכו הכרתי לראשונה את שונו יוריקו (Shōno Yoriko), סופרת מעניינת במיוחד ושנויה במחלוקת, שהפכה לכוכבת של תזת המאסטר (בתהליך) שלי. התזה שלי עוסקת בשימושים של מיתוס בספרות מודרנית, וגם הנושא של הפוסט היום קשור לשימושים של העבר בהווה.

ציון שנה לאסון מרץ 2011 ביפן

11 במרץ 2011 הפך לנקודת ציון בהיסטוריה של יפן. כמו שנת 1995, בה התרחשה רעידת אדמה רבת עוצמה בקובה, הפך ה-11 במרץ לאירוע טראומתי בחברה היפנית. זהו אירוע שהביא עמו הרס רב והצית מחדש ויכוח בנוגע לשימוש בגרעין וזהו גם אירוע שהציג לעולם את היפנים כבעלי תעצומות נפש מרשימות ואיחד את העם סביב הרצון לסייע למי שנפגעו.

כמובן, תגובה לא איחרה להגיע גם מצד הסופרים היפנים. האירוע היה כה מזעזע ובעל השלכות כה ארוכות טווח שהתגובה אליו הצריכה זמן. נראה שהסופרים היפנים התמודדו עם השאלה האם וכיצד להתייחס לאירועים, מה אפשר לעשות ומה אפשר לומר לנוכח האסון. ביפן, בה נראה שכולם התייגסו לנוכח האירועים, לא היה ספק שגם הסופרים ימצאו דרך להגיב. אחת מהיוזמות הרבות לגיוס כספים למען נפגעי האסון ולשיקום האיזורים שנפגעו, מגיעה מכתב העת הספרותי Waseda Bungaku של של אוניברסיטת ווסדה (Waseda) בטוקיו. כתב העת יצא בקריאה לסופרים לתרום מסיפוריהם לפרויקט התרמה מיוחד וגם פנה למתרגמים לאנגלית כדי שיתרגמו את הסיפורים האלה. הסיפורים יהיו זמינים ברשת עד סוף חודש מרץ ובתמורה מבקשים המארגנים לתרום לצלב האדם היפני או לכל ארגון אחר הפועל למען שיקומה של יפן.