שירה יפנית – פוסט שני בסדרה

מאת: דן בורנשטיין

שמתם לב למאורע הדרמטי שהתחולל ב-8 בנובמבר? זה בסדר, גם אני לא. הרי מבחינתנו זה היה סתם עוד יום סתיו בלתי-מוגדר. אבל במזרח אסיה, ובמיוחד בעולם השירה של יפן, זה דווקא היה תאריך חשוב: הוא ציין את תחילת עונת החורף. משוררי יפן הכניסו בבת אחת למחסן את מילות העונה הסתוויות, והוציאו במקומן את המילים החורפיות. זהו זה, עכשיו חורף – ולא משנה שאצלנו הסתיו רק מעביר להילוך שני ואפילו ביפן נראה שהוא עדיין בשיאו.

אז מי המשוגע שקבע שהחורף מתחיל באמצע הסתיו? מתברר שהוא לא היה כל-כך משוגע, כי מה שנראה כמו אבסורד, למעשה מבוסס על מדע. ומאחר שעונות השנה חשובות כל-כך בשירה היפנית, כדאי להגיד כמה מילים טכניות על האופן שבו הן מוגדרות. קחו אוויר, וננסה לעשות את זה הכי פשוט שאפשר.

sakai hoitsu

סקאי הוֹאיצוּ (1762 – 1828), פרחים וציפורים של שניים עשר חודשים

כמו הרבה מאוד דברים משמעותיים ביפן, אופן חלוקת השנה לעונות הגיע מסין. הסינים מחלקים את השנה ל-24 "תקופות שמש", שמבטאות את מהלך הקפת השמש במשך שנה אחת על-ידי כדור הארץ. ההקפה משנה בהדרגה את מיקומה הנראה של השמש בשמיים שלנו, במסלול מעגלי – כלומר, מכאן נראה כאילו השמש היא זו שנעה במעגל סביב כדור הארץ, עד שהיא חוזרת לנקודת ההתחלה ומתחילה מעגל חדש. המסלול הזה, שבמציאות הוא השלכה של מסלול כדור הארץ עצמו, מכונה בעברית "מִלְקֶה" (מאותו שורש של ליקוי חמה) ובאנגלית ecliptic. מיקומי השמש לאורכו הם שיוצרים את עונות השנה בכל מקום על כדור הארץ, בין אם אנחנו סינים או לא – בגלל השינוי המתמיד בזווית ההגעה של אור וחום השמש, שמשפיע למשל על הטמפרטורה הממוצעת ועל משך היום והלילה.

 לפי השיטה הסינית, נקודת האפס במסלול השמש היא נקודת השוויון של האביב (vernal equinox), שבה אורך היום והלילה משתווים וממנה והלאה היום הולך ומתארך. זו תחילתן של תקופות השמש הסיניות, שמתחלפות במרווחים של 15 מעלות על המסלול המעגלי. כשהשמש מגיעה ל-45°, מתחיל הקיץ. הסתיו מתחיל ב-135° , החורף ב-225° (זו הייתה הנקודה שאליה הגיעה השמש ב-8 בנובמבר) והאביב ב-315°. מלבד ארבע נקודות תחילת העונה ישנן עוד 20 נקודות שמבטאות דקויות שונות ומשונות בשינויי הסביבה התקופתיים בסין (שרלוונטיים בחלקם גם ליפן), והכל מנקודת מבט של תרבות חקלאית שמבחינתה השינויים האלה היו ועודם עניין של חיים ומוות.

בלוח השנה המסורתי של יפן, שכמו הלוח העברי הוא לוח ירחי-שמשי שמותאם לעונות על-ידי עיבור, ראש השנה נקבע ליום תחילת האביב. משם מונים את 12 החודשים, ששמותיהם הם מספריהם הסידוריים – החודש הראשון, השני וכו'. ומתי יוצא יום תחילת האביב, אם מבטאים אותו לפי לוח השנה המערבי הנהוג כיום? בסביבות ה-4 בפברואר.

chart

אין הרגשה מוזרה יותר מאשר לחגוג את בוא האביב כשאתה עטוף בכל השכבות האפשריות, באמצע השלג, בתקופה הכי קרה בשנה ביפן. אבל השיטה הסינית מבחינה בין כניסת העונה לבין שיא העונה. עונה מתחילה רשמית כשהעונה שקודמת לה מאבדת את המומנטום, זמן לא רב אחרי תקופת השיא שבה המאפיינים המזוהים איתה ביותר מתבטאים במלוא העוצמה. העונה החדשה צוברת תאוצה עד שגם היא מגיעה לשיא, ואז שוב מאטה וחוזר חלילה. לכן כשעונה חדשה נכנסת היא כמעט ולא מורגשת, ונמצאת עדיין בצלה של העונה הקודמת. ומשורר יפני, במיוחד בהייקו, הוא קודם כל סוג של מומחה באיתור ביטויי העונה החדשה כשהם עדיין קטנים ונחבאים אל הכלים.

 מאחר שראש השנה המסורתי ביפן הוצמד ליום תחילת האביב, קל לטעות ולחשוב שזמני העונות המסורתיים נקבעים לפי לוח השנה הזה. מה שמוסיף לבלבול הוא שבתקופת מייג'י (1868 – 1912), כשיפן התחילה להשתמש בלוח המערבי, התחילו לספור את החודשים מה-1 בינואר אבל המשיכו להשתמש בשמות המבוססים על מספר סידורי. לכן כיום כשאומרים "החודש העשירי", הכוונה היא בדרך כלל לאוקטובר, שהוא החודש העשירי בלוח המערבי – אבל בהקשרים מסוימים מתכוונים דווקא לחודש העשירי בלוח המסורתי, שמתחיל במהלך נובמבר (מאחר שנקודת ההתחלה מאוחרת יותר וגם לא "עגולה" ביחס לחודשים המודרניים).

 החדשות הטובות הן שמאחורי הקלעים של כאוס לוחות השנה נשארת, למזלנו, אותה מציאות בלתי-משתנה: העונות ביפן לא מוגדרות לפי לוח שנה כזה או אחר, אלא לפי עובדות אסטרונומיות. זמני העונות הם תמיד קבועים ומייצגים את מיקום השמש במעלות על מסלול המלקה, ולא צמודים מראש לתאריך כלשהו. לכן כשאומרים שהחורף התחיל השנה ב-8 בנובמבר, הכוונה היא פשוט שביום הזה הגיעה השנה השמש לנקודה המתאימה (225°) במסלולה, ולא שהתאריך עצמו קובע את חילופי העונות.

Uehara Konen

אוּאֶהארָה קוֹנֶן (1877 – 1940), נוף חורפי

בעידן המודרני התמלא החורף ביפן בשורה של אירועים ואטרקציות, אבל בעיניים מסורתיות הוא נתפס ברובו כעונה שקטה וסטטית. הקור מגיע, מתחפר ולא זז לשום מקום עד להודעה חדשה, ביציבות קודרת שבימים עברו הסתיימה רק בתקופת ההכנות והחגיגות של ראש השנה, לקראת האביב (בימינו ראש השנה היפני התמזג עם ראש השנה האזרחי, ולכן איבד את תפקידו כנקודת המעבר של העונות).

 בניגוד לישראל, שבה עונות השנה מתונות ודומות זו לזו ורק החורף מספק כמה חודשים של אפקטים מיוחדים, ביפן החורף הוא דווקא העונה הכי פחות דרמטית. אחרי פריחת הדובדבן של האביב, המשקעים הכבדים של העונה הגשומה, החום והלחות הטרופיים של הקיץ, והטייפונים והשלכת של הסתיו – מגיע החורף ומכסה הכל בדממה וקיפאון. מלבד השלג (שיורד בכמויות נכבדות בעיקר בצפון המדינה), זו עונה יבשה יותר מהאחרות, ובמקומות רבים הנוף מתייבש ומצהיב באופן שמזכיר את הקיץ אצלנו. העצים שדיגמנו שלכת צבעונית לתיירים בסתיו עומדים עכשיו חשופים, ותודות לסירובם העקשני של היפנים לבנות בתים מבודדים כהלכה, ידו הארוכה של הקור הופכת כל תזוזה להרפתקה בלתי-מומלצת – אפילו אם לא יוצאים מפתח הדלת.

 ואם החורף הוא כזה אפילו היום, תארו לעצמכם איך הוא היה בעבר הרחוק. הנה שיר עתיק שמתאר את תחילת החורף והאווירה האופיינית לעונה, כפי שנראו למשורר ששמו אינו ידוע: שיר מס' 552 באוסף Shin Kokinshū (הושלם ב-1205). השיר הוא מסוג וואקה ("שיר יפני", שנקרא מאוחר יותר טאנקה, "שיר קצר").

 מקור

 神無月風にもみぢの散る時はそこはかとなくものぞかなしき
kannazuki / kaze ni momiji no / chiru toki wa / sokohaka to naku / mono zo kanashiki

 משמעות

 חודש האלים הנעדרים; כשעלי השלכת הצבעוניים מתפזרים ברוח, כל הדברים נוטים להעציב.

 הערות

  1. חודש האלים הנעדרים: מילולית, "החודש שבו האלים אינם". כינוי לחודש העשירי בלוח השנה המסורתי (שחופף במידה משתנה לנובמבר). מקור הכינוי הוא באמונה העממית שכל אלי יפן מתכנסים בחודש זה במקדש הגדול באיזומו (Izumo Taisha), ולכן נעדרים מהמקדשים הרגילים שלהם, המפוזרים בכל רחבי המדינה. הכינויים והביטויים הקשורים לחודש העשירי מזוהים עם עונת החורף, ובהייקו הם מתפקדים כמילת עונה.
  2. עלי השלכת הצבעוניים מתפזרים ברוח: תיאור שממקם את השיר בתחילת החורף, עם סיום הסתיו. העלים כבר נשרו על האדמה ועכשיו הרוח הקרה של החורף מעיפה ומפזרת אותם לכל עבר. נשירתם של העלים מזכירה גם את היעלמותם של האלים (ובעברית זה נשמע אפילו יותר טוב).
  3. כל הדברים נוטים להעציב: הביטוי במקור עושה שימוש בתואר monokanashi, שמורכב מהמילים "דבר-מה" ו"עצוב". משמעות המילה היא "הדברים עצובים ועגמומיים באופן כללי, לאו-דווקא משהו מסוים". כאן המילה משולבת עם המילית המדגישה zo על ה"דברים", מה שמחזק את המשמעות של "כללי", "כל דבר".

 

Hokusai resized

קאצושיקה הוקוסאי (1760 – 1849), אֶיג'ירי במחוז סוּרוּגָה מתוך סדרת 36 נופים של הר פוג'י

כמו שאפשר לראות בדוגמה הזאת ובשיר שהופיע בפוסט הקודם שהתפרסם כאן, שירי וואקה / טאנקה מבטאים לעתים קרובות רגשות באופן ישיר: המשורר עשוי לכתוב במפורש לאיזו הרגשה גורמים לו הדברים שהוא מתאר, מפני שהשיר, למרות קיצורו, ארוך מספיק כדי להכיל ביטוי כזה. לעומת זאת במבנה ההייקו, שבודד את החלק הראשון של מבנה הטאנקה וזנח את חלקו השני (כלומר נשארו 5-7-5 ההברות הראשונות, בלי ה-7-7 המסיימות), הקיצור מעודד או מחייב את המשורר לוותר על תיאור ישיר של רגשות, לטובת ביטוי עקיף שלהם דרך דברים חיצוניים. המגבלה הזאת הופכת כמובן את השיר לטעון הרבה יותר במשמעויות, שאת רובן חייבים הקוראים להשלים (או להמציא) בעצמם.

 איך, אם ככה, מתמודד שיר הייקו עם אותה תקופה של חורף מוקדם? ניקח לדוגמה שיר של קורוינאגי שוהה (Kuroyanagi Shōha), משורר בן המאה ה-18.

 מקור

 はつ冬や空へ吹かるゝ蜘のいと
hatsufuyu ya / sora e fukaruru / kumo no ito

 משמעות

 תחילת החורף; ננשפים לעבר השמיים – קורי עכביש.

 הערות

 ננשפים לעבר השמיים: על-ידי הרוח הקרה והחזקה האופיינית לחורף המוקדם. המשבים הפתאומיים מלווים לעתים קרובות בגשם קל שחולף כעבור זמן קצר.

  1. כמו שאפשר לראות, בשיר אין התייחסות ישירה לרוח או לקור. הקוראים משלימים את התמונה על בסיס היסודות שכן מופיעים: ציון התקופה בשנה יחד עם הפועל "ננשפים" בצורה סבילה, מה שגורר את השאלה, ננשפים על-ידי מי או מה, ואת התשובה שאותה מספקים הקוראים.
  2. עכביש: כשלעצמו מסווג כמילת עונה של קיץ, בו העכבישים פעילים במיוחד בסביבת בני האדם. בשיר זה יש כבר מילת עונה שממקמת אותו בחורף, ומאחר שמוזכרים רק הקורים, אפשר להניח שמדובר בקן נטוש.

 

utagawa kuniyoshi

אוטגאווה קוּניוֺשי (1797 – 1861), שלגים בצוקוהארה באי סאדו

מלבד שירת ההייקו הרגילה, שמזוהה עם המבנה של 5-7-5 הברות במקור היפני, ישנו עוד סוג, פחות נפוץ ופחות מוכר מחוץ ליפן – הייקו במשקל חופשי. הסוג הזה חדש יחסית, ומקורו בתחילת המאה ה-20. בשירים כאלה לא קיים מבנה ההברות המקובל או כל מבנה אחר, ואפילו מילות עונה או עקרונות אחרים של ההייקו המסורתי הופכים בהם להמלצה בלבד. ובכל זאת, גם בהייקו החופשי נשמרת בדרך כלל אותה אווירה מיוחדת, עם דגש על עונות והצגת העולם החיצוני באופן שלעתים קרובות מצביע במרומז על העולם הפנימי.

הנה דוגמה למה שקורה כשהחורף משתקף בשיר כזה, שהוא הייקו ברוחו ומשהו אחר לגמרי בגופו. השיר הבא הוא של אוזקי הוסאי (Ozaki Hōsai, 1885 – 1926), אחד המשוררים המזוהים ביותר עם ההייקו החופשי.

מקור

咳をしても一人
seki o sh(i)temo hitori

[הצליל i שבסוגריים כמעט ולא נשמע לאוזן במקרה הזה]

משמעות

אפילו בשיעול – לבדי.

הערות

  1. שיעול (seki) – מילת עונה שמזוהה עם החורף. מילה זו נמצאת בשימוש גם בהייקו רגיל.
  2. מבחינת מספר ההברות אין לשיר מבנה של הייקו, על אף שאפשר לזהות בו שלושה חלקים.
  3. השיר נכתב בשנה האחרונה לחייו של אוזקי, בתקופה שבה חי במקדש באי שודושימה (Shōdoshima), בים הפנימי של יפן. הוא הגיע לאי באוגוסט1925 ועסק רוב זמנו בשתייה ובכתיבת שירים, עד שנפטר ממחלה ב-7 באפריל 1926, בגיל 41.

אם על הייקו רגיל קשה להוסיף מילים בגלל הקיצור והדיוק, על אחת כמה וכמה במקרה של הייקו כזה, שהוא אפילו יותר קצר ומדויק (וכמעט גורם להייקו המסורתי להיראות כמו פטפוט ארכני). מה שבטוח, זה שיר שהחורף יכול להתגאות בו.

***

אחרי שהצטרפנו ליפנים והתחלנו איתם את החורף באמצע הסתיו, במאמר הבא נכיר כמה מילות עונה פחות מובנות מאליהן, ונראה איך החיים ביפן משתקפים בשירים שעושים בהן שימוש. וכמו תמיד, מי שמתעניין בתרגומי שירה מיפנית לאנגלית מוזמן לבקר אותי בטוויטר (twitter.com/Nippoem).

4 תגובות ל-“שירה יפנית – פוסט שני בסדרה

  1. עכשיו אפשר להתחיל את היום. תודה.

  2. תודה לכם על הקריאה!

  3. פינגבק: ספרות ברשת: ג'יי קיי רולינג אומרת שדונלד טראמפ גרוע יותר מוולדמורט; פסטיבל תל אביב לשירה מעורר פולמוס; פרוייקט דיגיטציה חדש של הספריה הלאו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s