נבחרות ספרותיות

היום בבלוג שתי נבחרות ספרותיות – אחת מדומיינת על ידי הוצאת Penguin והשנייה – נבחרת המועמדות והמועמדים לפרסי אקוטגווה ונאוקי.

1. נתחיל עם מונדיאל, כי בכל מקרה בימים אלה אנחנו שומעים רק על זה. בהוצאת Penguin מציעים להצביע עבור הנבחרת הספרותית האהובה מתוך 16 מדינות, ויפן היא אחת מהן. אני לא מבינה בכדורגל, אבל אני רואה שהציבו את נאטסואו קירינו (1951-) להיות שוערת. נבחרת השחקנים די מגוונת, ולמען האמת אני קצת מתקשה לראות אותם משחקים כקבוצה מגובשת, אבל הנה לשיפוטכם (כתוב עם שם פרטי לפני שם משפחה):

japan_team_share

הבלמים הם:
זוכה פרס הנובל קנזבורו אואה (Kenzaburō Ōe ו 1935- ). לשיפוטכם בעברית האילוף בהוצאת כתר, 2000, בתרגום של שונית שחל פורת.

מיצויו קקוטה (Mitsuuyo Kakuta ו 1967- ), סופרת מאוד פופולרית ואהובה ביפן, וגם מאוד אהובה עלי. כתבתי עליה פה ותרגמתי קטע קצר מהבלוג שלה פה.

המגנים הם:
שואיצ'י יושידה (Shūichi Yoshida ו 1968- ) הידוע במערב כמחבר של רומן פשע Villain (ביפנית: 悪人, Akunin). אני לצערי מכירה את הסופר רק בשם, אבל אולי מישהו מכם מכיר ויכול לספר יותר.

היטומי קנהארה (Hitomi Kanehara ו 1983-), שהתפרסמה בעקבות הרומן (נובלה? יצירה?) שזיכה אותה בפרס אקוטגווה – Snakes and Earrings, על אישה צעירה שיוצרת קשרים ומשמעות בחייה דרך כאב פיזי. הספר מאוד בוטה ומייצר דמות נשית בעלת מיניות משוחררת בעולם של אלימות וכאב. כשרק קראתי את הספר הזה מאוד רציתי לתרגם אותו, כי אני לא חושבת שאנחנו רואים טקסטים כאלה בעברית. בינתיים אתם יכולים להתרשם מהתרגום הקיים לאנגלית, שלמיטב הבנתי זכה להצלחה גדולה.

הקשר המרכזי (קשרת מרכזית?) היא יושימוטו בננה (1964-) שכנראה לא זקוקה להצגה, אבל מי שלא מכיר מוזמן להתחיל מהמטבח בתרגומה של שונית שחל פורת. על האגם, ספרה האחרון שתורגם לעברית כתבתי כאן.

ושני הקשרים הנוספים הם:
ג'ונאיצ'ירו טניזקי (1965-1886), הנחשב לאחד הסופרים החשובים של יפן המודרנית. ביצירותיו טניזקי חוקר את עולם התשוקה, הקנאה והרוע, אך גם את עולם האסטטיקה ואת היחסים העדינים בין בני אדם. לעברית מתרוגמים שני רומנים שלו: המפתח בתרגומו של דורון ב. כהן, שהוא דיאלוג במכתבים בין בעל ואישה, המסתבכים בתוך משחק תשוקה מסוכן; יש המעדיפים סרפדים בתרגומה של עינת קופר, שגיבוריו הם זוג המתמודד עם דעיכת אהבה ועם תהליך של גירושין. כמו כן, לאחרונה יצאה מסה יפיפיה של טניזקי בשבח הצללים בתרגומו של דורון ב. כהן. על טניזקי כתבתי קצת כאן.

יאסונרי קוובטה (1972-1899), הזוכה הראשון של יפן בפרס נובל לספרות (1968). אתם לא צריכים לשמוע ממני כמה הוא סופר מעולה. פשוט תקראו את יצירותיו בתרגום הנפלא של שונית שחל פורת. האוסף בית היפיפיות הנמות וסיפורים אחרים, כולל את הנובלה "בית היפיפיות הנמות" שגיבורה, איש מבוגר, מבקר במוסד מיוחד כדי לישון לצד יפיפיות צעירות המורדמות באמצעות סמים, ושני סיפורים קצרים נוספים. ובמיוחד אני ממליצה על האגם, יצירה שבמרכזה אדם המחפש אחר יופי, ופוגש השתקפויות רבות שלו, אך מתקשה לגעת בו. 

חלוצים (ימני ושמאלי) הם:

יוקו אוגווה (1962-), סופרת שהתפרסמה מאוד במערב, אבל לעברית מתורגם (בתיווך מאנגלית) רק הספר מתנת המספרים, המתאר מפגש בין פרופסור למתמטיקה, שבעקבות תאונה שעבר איבד את הזיכרון לטווח אורך שלו, לבין אישה שבאה לעבוד אצלו כמנהלת משק בית ובנה, לה קורא הפרופסור "שורש" (root, שורש מתמטי). אני כתבתי כאן בבלוג על ספר אחר שלה, שיצא לאחרונה בתרגום לאנגלית – Revenge.

ריו מורקמי (Ryū Murakami ו 1952 -), שהיה בין השופטים שבחרו את יצירתה של היטומי קנהארה (ראו למעלה) לפרס אקוטגווה ושיבח אותה מאוד. אף אחד מספריו לא תורגם לעברית (וחבל). הגיבורים של מורקמי בדרך כלל שייכים לשולי החברה, הם מסתובבים ברובעי בילויים, משתמשים בסמים, או מסתגרים בביתם. לאורך שנים של יצירה עסק מורקמי בצדדים האפלים של החברה היפנית ונודע בגישה החדשנית לשפה ובשימוש בסלנג. משנת 2000 ועד היום נמנה עם חבר השופטים של פרס אקוטגווה.

והחלוץ המרכזי, איך לא, הוא הרוקי מורקמי.

אתם מוזמנים לתמוך בקבוצת יפן בטוויטר ובפייסבוק וגם להסביר מדוע אתם חושבים שהקבוצה צריכה לזכות. (אגב, לא רק בקבוצה היפנית ההרכב מאוד, איך לומר, לא אחיד. כך למשל בקבוצה של בריטניה משחק שייקספיר לצד ג'יי קיי רולינג).

2.פרסי אקוטגווה ונאוקי

ביום שישי האחרון (20.6) הוכרזו מעמדים לשני הפרסים הספרותיים החשובים של יפן – אקוטגווה (לסופרים בתחילת דרכם, שכתיבתם מסווגת כבעלת איכויות אומנותיות ייחודיות) ונאוקי (לסופרים פופולאריים). [כאן כתבתי בסדר היפני: קודם שם משפחה ואחרי זה שם פרטי]

המועמדים לפרס אקוטגווה הם:

inuiאינואי אקיטו (Inui Akito, 戌井昭人, יליד 1971) עבור どろにやいと (כוסות רוח למת [מילולית: (לשים) מוקסה על בוץ], Doro ni yaito), יצירה שהתפרסמה בגיליון ינואר של כתב העת גוּנזוֹ, שגיבורה מסתובב בישובים נידחים בהרים ומוכר תרופת פלא, שאת אופן הכנתה למד מאביו המנוח. אינואי פרסם את סיפורו הראשון 鮒のためいき ( אנחתו של קרפיון, Funa no tameiki) בכתב העת שינצ'וֹ ב-2008, היה מועמד בעבר שלוש פעמים לפרס אקוטגווה וב-2013 קיבל פרס על שם קוובטה יאסונרי עבור すっぽん心中 (התאבדות אוהבים של צבים רכי שריון, Suppon no shinchū). אינואי כותב לא רק סיפורת אלא גם מחזות, וגם עובד כשחקן קולנוע וטלוויזיה.

img02קוביאשי אריקה (Kobayashi Erika, 小林エリカ, ילידת 1978) עבור マダム・キュリーと朝食を (ארוחת בוקר עם גברת קירי, Madamu Kyuri asashoku wo) שראה אור בחודש אפריל בכתב העת סוּברוּ. קוביאשי ידועה כאומנית מנגה, ואפשר לראות קצת מהעבודות שלה כאן. ביצירות האחרונות שלה היא עוסקת בנושא של אנרגיה גרעינית ובהשלכות של אסון פוקושימה וכך גם ביצירה המועמדת לפרס. זוהי יצירת הפרוזה הארוכה הראשונה שלה.

shibasakiשיבאסאקי טומוקה (Shibasaki Tomoka, 柴崎友香, ילידת 1973) עבור 春の庭 (גינה באביב, Haru no niwa) שראה אור ביוני בכתב העת בוּנגאקוּקאי. היא התחילה לפרסם ב-1999, וספרה מ-2002  『きょうのできごと』 (מה שקרה היום, Kyō no dekigoto) עובד ב-2004 לקולנוע על ידי הבמאי יוקידטה היסאו (Yukidata Hisao) (שם הסרט באנגלית: A day on the planet). זו המועמדות הרביעית שלה לפרס אקוטגווה.

hanedaהאדה קייסוקה (Hada Keisuke, 羽田圭介, יליד 1985) עבור メタモルフォシス (מטאמורפוזה) שראה אור בכתב העת שינצ'ו במרץ השנה. בשנת 2003 בהיותו בן 17 בלבד זכה בפרס לספרות של כתב העת בונגֵי עם סיפור 黒冷水 (מים קרים ושחורים, Kokureisui), המתאר יחסים מורכבים בין שני אחים. מאז הספיק להיות מועמד פעם אחת לפרס אקוטגווה ופעם אחת לפרס נוֹמה. יצירתו המועמדת הפעם מספרת את סיפורו של עובד חברת ביטוח בשנות השלושים שלו, ההולך ומתמכר לסאדו-מאזוכיזם.

yyokoyamaיוקויאמה יוטה (Yokoyama Yuta, 横山悠太,יליד 1981) עבור 吾輩ハ猫ニナル (אני אהפוך לחתוך, wagahai wa neko ni naru) שראה אור החודש בכתב העת גונזו. כפי שאפשר להבין, הכותרת קורצת לאני חתול של נאצומה סוסקי. גיבור הסיפור הוא בן לאב יפני ואם סינית שגדל בסין ומגיע ליפן לצורכי הסדרת ויזה. בהנחה שאי פעם אגיע לקרוא את הסיפור, מעניין יהיה לראות איך הסיפור של יפני למחצה שגדל בסין מתכתב עם ספרו של נאצומה, שגיבורו הוא כזכור חתול שבעליו הוא מורה לאנגלית ממעמד בינוני-גבוה בתחילת המאה ה-20. סיפור זה כבר זיכה את יוקויאמה בפרס גוּנזוֹ לכותבים חדשים, מה שהביא לפרסום הסיפור בכתב העת. זו מועמדותו הראשונה של יוקויאמה לפרס אקוטגווה.

אשתדל לכתוב על המועמדים לפרס נאוקי, כשיוכרזו הזוכים ב-17 ביולי.

 

2 תגובות ל-“נבחרות ספרותיות

  1. פינגבק: ספרות ברשת: סטימצקי מבקשת לפרוס תשלומים ולקצץ חובות ב-30 אחוז; מאמרים בעד ונגד חוק הספרים; האם יצירה מודפסת שונה באיכותה מיצירה דיגיטלית?; דור

  2. פינגבק: ספרות ברשת: סטימצקי מבקשת לפרוס תשלומים ולקצץ חובות ב-30 אחוז; מאמרים בעד ונגד חוק הספרים; האם יצירה מודפסת שונה באיכותה מיצירה דיגיטלית?; דור

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s