קינטארו, ילד הזהב

חודש מאי בשיאו, ואפילו לא ציינתי כאן בבלוג את "חג הבנים" או בשמו המודרני "יום הילדים" שחל ב-5 במאי. לזכותי ייאמר שכאן בארץ זה נפל בדיוק על יום הזיכרון ואתם מתארים לעצמכם שלכתוב "חג בנים שמח!" לא היה כל כך מתאים באותו יום.

אך עדכון הבלוג גם דורש זמן, והחודש הזה מאוד עמוס בשבילי. שנת הלימודים באוניברסיטה מתקרבת לקיצה וכך גם כל הכנסים והאירועים, בהם אני צריכה להשתתף בדרך זו או אחרת. כך שנראה שעד יוני לא אצליח לכתוב פה. ובכל זאת רציתי שחודש מאי לא יישאר יתום מרשומות, ולכן החלטתי על רשימת "חג הבנים" מאוחרת.

אחד מסמלי החג הוא דמות של קינטארו (ילד הזהב), שהבובות שלו מקשטות את חלונות הראווה ואת חדרי הילדים עם בוא החג. קינטארו, המבורך בכוח רב ובלב זהב, מגיע מהפולקלור היפני, וקיימות גרסאות רבות לסיפור לידתו וחייו. אומרים שדמותו של הילד החזק והגיבור מבוססת על אדם אמיתי בשם סקאטה קינטוקי (Sakata Kintoki) שחי בתקופת היאן (794-1185) ונודע בכוחו הרב, אך גרסאות על לידתו וזהות הוריו רבות ומגוונות. יש האומרים שכילד נאלץ לברוח מביתו ואומץ על ידי ימה-אובה (Yama-uba) מכשפה שחיה בהרים, ויש המספרים שהוא נולד לימה-אובה עצמה. על דבר אחד כולם מסכימים – כוחו ויכולותיו הפיזיות של קינטארו היו יוצאי דופן. היום אספר את הגרסא המופיעה בספר "101 אגדות יפניות מאוירות", שבעצמו מבוסס על סדרת סרטי אנימציה ששודרה בין השנים 1979-1994 ברשת TBS ביפן. הזהות של האם בגרסת הילדים הזאת לא נידונה, וגם אנחנו נשאיר את סיפורה של ימה-אובה לפעם אחרת.

yama-uba-and-kintaro

יאמה-אובה וקינטארו של קיטגאווה אוטמארו (1806-1753). קינטארו מתואר לעיתים קרובות כבעל עור אדום. קראתי איפשהו שהסיבה לכך היא שבתקופת אדו (1600-1868) השתמשו במשחה אדומה (מבוססת על צינובר) לטיפול במגפת אבעבועות רוח. צבעו האדום של קינטרו אמור להבטיח בריאות וכוח לילדים, כאילו הוא כבר מוגן מאבעבועות.

היה היה בהרי אשיגרה המיוערים ילד בשם קינטארו. מאז לידתו היה קינטארו ילד חזק באופן מיוחד. הוא היה עד כדי כך חזק, שאם היו קושרים חוט אל אבן ענקית וכבדה, הוא היה מסוגל למשוך אותה, כשהוא עצמו רק למד לזחול. כשקינטארו התחיל ללכת, אמו תפרה לו בגד אדום, שהיה גדול מדי עבור קינטארו הקטן, אך הייתה מגולמת בו תקוותה של האם שהילד יגדל בריא וחזק ויגיע מהר לגודל המתאים לבגד.

yama-uba-and-kintaro-1

קינטרו ויאמה-אובה, עוד תמונה מהסדרה של קיטגאווה אוטמארו. כאן דווקא בבגד ירוק. האמת, שבהדפסים קינטארו בדרך כלל מופיע ערום (עם גוף אדום) או בבגד ירוק. עוד לא הצלחתי לברר מאיפה הגיע הבגד האדום המזוהה עם קינטארו היום.

לקינטארו היו מספר חברים טובים עמם הוא נהג לשחק: ארנב, קוף, ובעלי חיים אחרים שחיו ביער. כל יום נכנס קינטארו אל מעבה היער, וחבריו בעלי החיים התקבצו סביבו כדי לבלות יחד. לפעמים הם התחרו בריצה ולפעמים ערכו תחרויות סוּמוֹ, אך גם בתופסת וגם בסומו לא היו לקינטארו מתחרים מבין חיות היער, וכמה שהחיות לא ניסו, תמיד קינטארו ניצח אותן.

כשגדל הילד ואמו ראתה שהבגד שתפרה לו מתאים לו בדיוק, היא הביאה לו גרזן גדול וכבד, אך קינטארו הרים אותו ללא כל בעיה. ידידו השובב טנוקי (שועל ראקון) ניגש אליו וביקש גם להחזיק את הגרזן, אך לא הצליח להחזיק אותו ולו שנייה אחת.

סתיו הגיע אל ההרים, וקינטארו יצא עם חבריו אל היער לאסוף ערמונים. לפתע ראו שהגשר שחיבר בין מצוקי ההר איננו, והבינו שככל הנראה נהרס בסערה האחרונה. קינטארו לא היסס לרגע, לקח את גרזנו, כרת עץ גדול שהיה בקרבת מקום ובנה גשר חדש. חבריו התלהבו ומיד התחילו לעלות על הגשר. אך קינטארו עצר אותם: "רגע, רגע, אל תהרגו את החרק הזה!", צעק להם. קינטארו החזק, היה בעל לב טוב, והרגיש שהוא חייב להציל את הזחל הקטן שראה על הגשר. תמיד הייתה בלבו חמלה גם כלפי החרקים הקטנים ביותר.

kintaro2

קינטארו של צוקיוקה יושיטושי (1892-1839)

החברים אספו ערמונים והתקדמו יותר ויותר אל תוך היער, ולא שמו לב שהגיעו למקום בו גר דוב, הידוע באופיו הפראי. כששמו לב לסימנים של טופרי הדוב על עץ ערמונים גדול, כל החיות נבהלו והתחילו לשקשק. לפתע שמעו את שאגת הדוב. "האא! הנה הוא! בוא, אדון קינטארו, נברח!", זעקו החיות והתפזרו לכל עבר. הדב הלך והתקרב, אך קינטארו לא חש כל פחד. "היי! מי אתה? לא ארשה לאף אחד לפלוש להר שלי!", שאג הדוב. "אז בוא תלחם בי, דוב!", השיב לו קינטארו. קינטארו והדוב לפתו זה את זה והחלו להתגושש. לבסוף, הרים קינטארו את הדוב בשתי ידיו וזרק אותו אל על, וכשהדוב עמד ליפול ארצה, קינטארו תפס אותו שוב בשתי ידיו. "יש! קינטארו ניצח!", צעקו החיות. כך, קינטארו הפך גם את הדוב הפראי לידידו, ויחד עם חבריו האחרים שב הביתה, שם חיכתה לו אמו.

kintaro

קינטארו על דוב, של אוטגאווה קוניסדה (1865-1786)

כשקינטארו התבגר, הוא שינה את שמו לסקטה נו קינטוקי, ועבר אל עיר הבירה. שם הוא נודע כסמוראי חזק מאוד.

וזהו סיפורו של הילד החזק, ששאב את הידע ואת כוחותיו מהטבע ואת חוכמתו מבעלי החיים שעמם גדל.

 

 

תגובה אחת ל-“קינטארו, ילד הזהב

  1. פינגבק: מומטארו, ילד האפרסק | יפן מונוגטארי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s