חגיגה כפולה: פסטיבל הבובות ויום הולדת לבלוג

היום 3 במרץ, יום בו חוגגים ביפן את חג הבנות (המוכר היום כ-hina matsuri, חג הבובות), וכתבתי עליו בהרחבה כאן. הקישוט המרכזי שלו הוא מעמד מיוחד עם בובות הינה (hina ningyō), ולכבוד החג השנה חשבתי לתרגם סיפור של אקוטגווה שנקרא "בובות", בו אנחנו שומעים מפי אוצורו הקשישה את סיפור הפרידה הקשה שלה מהבובות. משפחתה של אוצורו הייתה בעלת אמצעים תחת שלטון טוקוגווה (1600-1868), אך ירדה מנכסיה אחרי הפיכת מייג'י, והמצב החמיר עד כדי כך, שאביה החליט למכור את בובות ההינה המשפחתיות. בתחילה ניתן לחשוב שרק אוצורו הילדה חשה צער על פרידה מהבובות, אך ככל שמתקדם הסיפור מתברר שאובדן הבובות הוא אירוע קשה עבור המשפחה כולה, כולל אחיה המאוהב בכל דבר מערבי, שעל פניו לא מתרגש כלל מהמכירה. הסיפור הזה מדגים עד כמה הבובות האלה הן הרבה יותר מקישוט יפה לחג. הן לא רק יפות ומיוחדות, אלא הן גם ירושה משפחתית העוברת מדור לדור ויוצרת תחושה של המשכיות והשתייכות לקהילה, והן גם אובייקטים מאגיים, האמורים לשמור על שלומן ובריאותן של נשות המשפחה וכך של המשפחה כולה.

hina

איור של Yuko Shimizu, מאיירת יפנית עטורת פרסים, לסיפור "בובות" של אקוטגווה, שהופיע באוסף סיפוריו בתרגום לאנגלית The Beautiful and the Grotesque שיצא בהוצאת Liveright ב-2010.

את הסיפור אומנם לא הספקתי לתרגם, אבל בכל זאת הצלחתי להכין פוסט לכבוד החג. האמת היא שכשהחלטתי לתרגם את הסיפור, נתקעתי כבר בהתחלה על שיר הייקו של יוֹסָה בוּסוֹן (1716-1784) המשמש אפיגרף לסיפור, וכתוב, כמובן, ביפנית קלאסית. אז במסגרת ניסיוני להוריד קצת חלודה מהיפנית הקלאסית שלי לקראת סדנת קריאה ביפנית קלאסית בה אני הולכת להשתתף (החל ממש ממחר), הנה תרגומים שלי לשני שירים של בוסון, העוסקים בבובות הריטואליות של חג הבנות.

אז קודם כל השיר ששימש כאפיגרף לסיפור של אקוטגווה:

箱を出る顔忘れめや雛二対
hako o deru kao wasureme ya hina ni tsui

כראוי לשיר (יפני) טוב ניתן לקרוא אותו במספר דרכים. למה? כי ביפנית, במיוחד ביפנית קלאסית, במיוחד בשירים, אין כינויי גוף. כלומר, פעמים רבות לא ברור מי מדבר ולמי הוא מדבר. בתוך טקסט פרוזה, בדרך כלל ניתן לנחש מהקשר. כך כשמתרגמים את מעשה גנג'י, לעיתים קרובות מסתמכים על רמת הנימוס בה משתמשים הדוברים, ובהינתן שהנפשות הפועלות בסצנה המסוימת ידועות, ויש ביניהן הבדל מעמדי מסוים, ניתן לנחש מי מדבר עם מי. בשירים אין הקשר ולפיכך אין שום דרך לדעת מי מדבר למי. בנוסף, היות ובמקרים רבים אין שום דרך להבחין בין יחיד לרבים, אי אפשר לדעת אם מדובר ב"מדבר" או "מדברים".

 בשביל מביני עניין אכתוב כאן את הניתוח הדקדוקי של החלק הבעייתי במיוחד (忘れめや), כך שגם יוכלו לתקן אותי, במקרה הצורך (אל תהססו! עזרו לי ללמוד יפנית קלאסית!).

忘るの未然形=忘れ
め=むの已然形 (השערה, כוונה, תהייה, שאלה)
や=(שאלה/תהיה/חיזוק לצורך מקצב)

יש אפשרות שמדובר כאן בשאלה ממשית: האם כבר שכחת/שכחתי/שכחתם?
ויש אפשרות שמדובר בשאלה רטורית: האם (ייתכן) ששכחת/שכחתי/שכחתם?

והנה שתיים מאפשרויות התרגום של השיר לפניכם:

פנים מציצות מקופסא
האם כבר שכחתם זה את זו?
בובות הינה

פנים מציצות מקופסא
האם יכולתי לשכוח אתכן?
בובות הינה

כאפיגרף לסיפורו של אקוטגווה נראה שמתאימה יותר הקריאה השנייה, כי היא מעבירה את החשיבות של הבובות עבור האישה הקשישה, שעדיין זוכרת את הבובות מילדותה. אך גם הקריאה הראשונה אפשרית. בסיום החג כל הבובות נארזות בקפדנות ובזהירות בקופסאות. גם כששתי בובות נארזות בקופסה אחת, כל אחת מהן נעטפת בבד או בנייר אורז רך, כדי לשמור עליהן. שתי הבובות המרכזיות, שנוכחות תמיד, הן הבובות של הקיסר והקיסרית, וכך, הזוג נפגש פעם בשנה כשמוציאים אותו מהקופסא.

hinadolls

מעמד בובות טיפוסי עבור חג הבובות. למעלה – הקיסר והקיסרית.

והנה שיר נוסף של בוסון שקשור לחג:

雛祭る 都はづれや 桃の月
hina matsuru miyako hazureya momo no tsuki

מוצגות לראווה בפרברי הבירה בובות הינה
ירח האפרסק

בשיר הזה יש שני דברים מעניינים במיוחד מבחינת התרגום. קודם כל, המילה hina, שבמשמעות של בובה נכתבת 雛, מקבלת משמעות של "כפר", "אזור כפרי", אם נכתבת בסימנית 鄙, ולפיכך היא מתקשרת לביטוי miyako hazure, שמשמעו "מחוץ לבירה" או "פרברי הבירה". כך יש הדגשה שמציגים את הבובות אפילו במקומות מרחוקים ונידחים. הדבר השני הוא הביטוי momo no tsuki שבו משמעות המילה momo היא אפרסק, והמשמעות של המילה tsuki יכולה להיות גם ירח וגם חודש. כך, ניתן לתרגם אותו כ-"ירח האפרסק", ולקבל דימוי של ירח שנראה כמו אפרסק, או, היות ומדובר ביום ה-3 בחודש, כמו פלח דק של אפרסק. ואפשר גם לתרגם אותו כ"חודש האפרסק" וזו התייחסות לשמו הנוסף של החג, (momo no sekku, החג העונתי של אפרסק, שכן זו עונה בה פורחים עצי האפרסק). מאוד התלבטתי מה לעשות. מצד אחד אם אכתוב "עונת האפרסק", אעבד את הירח, ואם אכתוב "סהר האפרסק", אעבד את העונה. החלטתי לכתוב ירח, כי בעברית יש לנו גם משמעות כפולה למילה הזאת: יָרֵחַ  ויֶרַח. ועדיין, הביטוי "יָרֵחַ  האפרסק" מעלה אצלי אסוציאציה של ירח עגול ומלא, כך שבעצם אני עדיין בהתלבטות.

hina dolls

הדפס של Kikugawa Eizan ו 1787-1867 ו, מתוך הסדרה "יפיפיות אופנתיות בחמשת הפסטיבלים העונתיים"
(Fūryū Bijin Gosseku)

אה, וכמובן, זה גם יום הולדת שנתיים לבלוג ואני חוגגת אותו עם פוסט מספר 66. הסתכלתי מה כתבתי באותו זמן בשנה שעברה והבנתי שיש לי נטייה לנסות לתרגם שירים לכבוד יום הולדת של הבלוג. או שאולי זה האביב?

3 תגובות ל-“חגיגה כפולה: פסטיבל הבובות ויום הולדת לבלוג

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מקסים

  2. פינגבק: ספרות ברשת: ישראל תרמה מעל ל-300 ספרי אנה פרנק ליפן; השבוע נחגג "יום הקריאה בקול רם"; בהודו ישנה חזרה לכתיבה בהינדית; האם אנו עדים לסוף העיד

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s