5 סופרות יפניות שצריך לתרגם לעברית

בהשראת רשימה של 10 סופרות שצריך לתרגם לאנגלית, שפרסמה Morgan Giles בבלוג שלה (שווה להציץ), ערכתי רשימה צנועה של 5 סופרות שצריך לתרגם לעברית. הסופרות שונות מאוד, גם מבחינת התקופות בהן כתבו, גם מבחינת אופיין כבני אדם וכסופרות וגם מבחינת הנושאים בהן עוסקות היצירות שלהן. בהמשך אני מקווה להרחיב את הרשימה וכמובן לא לקפח את הסופרים, שגם הייצוג שלהם בעברית מוגבל למדי.

1. היגוּצ'י איצ'יוֹ (1872-1896, 樋口一葉)
higuchi ichiyoהיגוצ'י איצ'יו נפטרה בגיל 24, אך בחייה הקצרים הספיקה לפרסם עשרים ואחת נובלות (רובן פורסמו בין השנים 1984-1986). נוהגים לתאר אותה ככוכב שביט של גאונות שהבזיק אך לרגע קט בשמי הספרות של יפן. היגוצ'י איצ'יו הייתה אחת הנשים הבודדות שמיד זכתה למקום של כבוד בקאנון של של הסופרות היפנית המודרנית. היא גם אחת משתי נשים שדיוקנן הופיע על שטרות הכסף של יפן (האישה השנייה היא קיסרית ג'ינגו האגדית מהמאה השלישית, שהופיעה על שטר של יין 1 ב-1881). אף על פי שכללתי אותה כאן בסופרות יפניות מודרניות, סגנון כתיבתה רחוק מלהיות כזה, אך הנושאים שלה – בהחלט כן: הבדלים של רקע כלכלי ומעמדי והשפעתם על גורלם של בני אדם, הכוח (המועט) שיש לבן אדם לשנות את גורלו, קשיי היומיום והשאיפות (בדרך כלל לשווא) להתקדם בעולם, חווייתה של אישה בחברה פטריארכאלית (אף על פי שהמילה 'פמיניסטית' וודאי לא הייתה מוכרת להיג'וצ'י). בשל הסגנון המיוחד והארכאי, קשה מאוד לתרגם אותה, אך יצירותיה תורגמו לאנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, גרמנית, רוסית וסינית (אני די בטוחה שזו רשימה חלקית).

בחייה הקצרים היא הספיקה להחליף מקום מגורים 12 פעמים. כשהייתה בת 15 אחיה נפטר והעסק שאביה ניסה להקים כשל. כשהייתה בת 17 האב נפטר והיגוצ'י נותרה כראש משפחה, אחראית לאמא ולאחותה הצעירה. היגוצ'י החליטה לפרנס את משפחתה מכתיבה. היא התחילה לכתוב סיפורים קצרים, ופרסמה את הרומן הראשון שלה כשהייתה בת 20. אז גם שינתה את שמה מנאצו (Natsu) לאיצ'יו. היא הספיקה לפרסם מספר יצירות שזכו להצלחה ולהערכה רבה מצד סופרים בני זמנה, לפני שב-1896 חלתה בשחפת ונפטרה תוך זמן קצר.

יצירות נבחרות:
* たけくらべ Takekurabe  (מילולית: השוואת גבהים, 1985-1986). זו היצירה המוכרת ביותר של היגוצ'י והיא עוסקת בחבורה של נערים ונערות שחיה בשולי רובע שעשועים (לגברים. ומקום עבודה לנשים). שם היצירה הוא אלוזיה לאפיזודה באחת היצירות הקלאסיות המפורסמות מהמאה התשיעית, מעשה איסה (המיוחסת לאריוורה נו נאריהירה), בה חברותם של שני ילדים, בן ובת, הנוהגים להיפגש ליד באר במקום מגוריהם ולמדוד את הגובה שלהם, הופכת למרות מכשולים רבים לסיפור אהבה. היגוצ'י לוקחת את הנושא, אך מפשיטה אותו מרומנטיקה, כדי להציג את החיים האמיתיים במלוא מערומיהם.

* にごり江 Nigorie (מפרץ עכור, 1895) במרכז הנובלה, שהגיבורה שלה היא גיישה צעירה, עומדת שאלה של אפשרויות העומדות בפני אדם בחיים ויכולתו לשלוט בגורל. במרכז היצירה יחסיה של הגיבורה עם הפטרון הנשוי שלה, המבזבז את כל כספו כדי שיוכל לבלות איתה ומדרדר את משפחתו לעוני. גם כאן לוקחת היגוצ'י עלילה מוכרת, שהייתה פופולארית מאוד בתקופת אדו (1600-1868), המתארת התאבדות אוהבים בעקבות כישלונו של הגיבור לעמוד בדרישות החברתיות, אך מציעה נקודת מבט חדשה וייחודית.
[שתי היצירות קיימות בתרגום לאנגלית, רוסית, גרמנית, צרפתית ועוד]

2. היאשי פומיקו (1903-1951, 林芙美子)

Fumiko_Hayashiהיאשי נולדה בעיר שימונוסקי, בקצה הדרום מערבי של האי הוֹנשוּ. אחרי שאביה עזב את המשפחה, חייה של היאשי הפכו לחיי נדודים. היא עברה עם אמה ובן זוגה החדש ממקום למקום וסיימה את שש השנים של לימודי חובה באיחור של שנתיים. עם זאת, בחרה להמשיך ללמוד ושילמה בעצמה על לימודיה בבית ספר גבוהה, כשהיא לומדת ביום ועובדת במפעל בלילה. בגיל 18 היא עברה לטוקיו בעקבות אהובה, אך הרומן הסתיים בפרידה והיאשי המשיכה לבד בטוקיו, מחליפה עבודות, בני זוג ומשתתפת בחיי הבוהמה של טוקיו. במהלך שנות המלחמה שימשה כעיתונאית מטעם הרשויות היפניות ועל כך זכתה בביקורת בשנים שלאחר המלחמה. יצירות רבות של היאשי, גם אלה שלפני המלחמה וגם אלה שאחריה, עוסקות בתלישות, נדודים, מעברים וחוסר יציבות.

* 放浪記 Hōrōki (יומן נדודים, 1928-1930), רומן-יומן אימפרסיוניסטי המבוסס על חוויותיה של האישיות של היאשי בצעירותה ועל יומנים שניהלה. יצירה שהופיעה בשיא השפל הכלכלי העולמי ומתארת גיבורה קשת יום העוברת מעבודה אחת לאחרת, הייתה להצלחה מיידית, כ-600,000 עותקים שלה נמכרו בתוך שנתיים, והיא ביססה את המוניטין של היאשי כסופרת. סגנון הכתיבה שלה, המשלב שירה ופרוזה, מבוסס באופן ברור על מסורת של כתיבת יומני מסע פואטיים, החל מיומן טוסה של קי-נו-טסוריוקי מהמאה העשירית, דרך יומנה של הגבירה ניג'ו מהמאה ה-14 והדרך הצרה לאוקו של מאצואו באשו מסוף המאה ה-17, אולם הנושאים והשאלות שמעלה יומן הנדודים בדבר מוסכמות חברתיות, מבנה חברתי נוקשה, עוני וחיפוש אחר חופש והתפתחות אישית היו (ועדיין) נושאים מאוד רלוונטיים ועכשוויים. הספר הוסרט שלוש פעמים, פעם ראשונה עוד בחייה של היאשי בשנת 1935 ואחרי מותה ב-1954 ו-1962.

*浮雲 Ukigumo (עננים מרחפים, 1949-50). במהלך המלחמה הגיבורה, יוקיקו קודה, בורחת ממערכת יחסים קה אל הודו-סין הכבושה על ידי יפן. בארץ הזרה היא עובדת כמזכירה ומתאהבת בקנגו טומיאוקה הנשוי, המשרת באזור. בתום המלחמה יוקיקו חוזרת ליפן ההרוסה ומנסה לבנות את עצמה מחדש ואת יחסיה המורכבים עם קנגו שבינתיים חוזר בו מהבטחתו להתגרש מאשתו. דרך היחסים בין יוקיקו לקנגו העומדים במרכז היצירה, פורשת היאשי בפני הקורא את התמונה של יפן המובסת ואת תלאותיהם של האנשים הפשוטים וקשיי יום. עננים מרחפים הוא הרומן האחרון שהשלימה היאשי והוא פורסם מספר חודשים אחרי מותה, וב-1955 יצא סרט בבימויו של נרוסה מיקיו (Naruse Mikio).

[שתי היצירות תורגמו לאנגלית]

3. קורהשי יומיקו (倉橋由美子, 1935-2005)

kurahashiקורהשי נולדה במחוז קוצ'י באי שיקוקו. אביה רופא השיניים התעקש שהיא תעזוב את לימודי הספרות שהתחילה באוניברסיטת קיוטו ובמקום זאת תלמד רפואת שיניים. אולם אהבתה לספרות לא דעכה ומשסיימה ועמדה בהצלחה במבחני הסיום, קורהשי התקבלה ללימודי ספרות צרפתית באוניברסיטת מייג'י בטוקיו. את הקריירה הספרותית שלה החלה כשהתחילה את לימודי התואר השני, וב-1960 פרסמה בכתב העת האוניברסיטאי את הסיפור Parutai ("המפלגה"), סאטירה על תנועת השמאל היפנית בשנות השישים, בה נטלו חלק סטודנטים רבים. בהמשך, קורהשי הרבתה לשאוב את החומרים ליצירותיה הפרובוקטיביות והשנויות במחלוקת מפולקלור יפני ומערבי, תוך שהיא מגדירה אותן כ"אנטי-רומנים". היצירות לועגות הן לסוגות הכתיבה שהיו מקובלות בממסד הספרותי היפני והן לנורמות חברתיות נוקשות.

יצירות נבחרות:

* Otona no tame no zankoku dōwa 大人のための残酷童話 (אגדות אכזריות למבוגרים, 1984). עשרים ושישה סיפורים קצרים, המשכתבים או השואבים חומרים מאגדות מערביות מוכרות, כמו אגדות האחים גרים או אגדות הנס כריסטיאן אנדרסן, ומאגדות יפניות עתיקות ומוכרות. קורהשי שואבת גם חומרים מפרנץ קפקא, אוסקר וויילד וטניזקי ג'ונאיצ'ירו. היא משחקת עם הסיפורים המוכרים והופכת אותם למיניים וציניים ומעמידה באור מגוחך את המוסרנות של האגדות ואת הנטייה שלנו לחפש מוסר השכל ולשאוב ערכים מסיפורים מסוג זה.

*  Amanon koku ōkan ki アマノン国往還記 (קורות המסע אל מדינת אמאנון, 1983). מסע של מיסיונר P אל כוכב של נשים, כדי להביא להן את בשורת החדווה של המין ההטרוסקסואלי וגם להמיר אותן לאמונה באל אחד. ספר שתואר כפנטזיה, מדע בדיוני, דיסטופיה ורומן פמיניסטי, מצליח גם לבקר אספקטים וביטויים מסוימים של התנועה הפמיניסטית, אך גם להביע ביקורת חריפה נגד קולוניאליזם מרחבי ומגדרי.

[אף אחת מהיצירות לא תורגמה לאנגלית, אבל קיים תרגום לגרמנית של קורות המסע אל מדינת אמאנון. באנגלית קיים אוסף סיפורים של קורהשי]

4. טוודה יוקו (1960- , 多和田葉子)

tawadaטוודה נולדה בטוקיו, סיימה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת ווסדה ב-1982, שם למדה ספרות רוסית, ולאחר מכן עברה לגרמניה והשלימה דוקטורת בספרות גרמנית באוניברסיטת ציריך. מאז היא חיה ועובדת בגרמניה וכותבת שירה, פרוזה ומחזות ביפנית ובגרמנית. היא זכתה בפרסים חשובים רבים ביפן ובגרמניה, ביניהם פרס אקוטגווה ועיטור כבוד מתאם ממשלת גרמניה, המוענק ל"לא גרמנים" על פועלם ותרומתם יוצאת הדופן למען השפה הגרמנית ויחסי תרבות בין מדינות. טוודה כותבת ב"פער שבין השפות ובין התרבויות", כפי שמרבים לכתוב המבקרים וכפי שהיא מעידה על עצמה. יצירותיה חוצות גבולות של שפה, של יבשות ושל גוף; הן מעלות שאלות של זהות לאומית וזהות אישית, הן חופרות בתוך השפה ומפרקות אותה ובה בעת מציגות אותה ככלי חשוב לעיצוב וחקר הזהות.

יצירות נבחרות (ביפנית):

* Arufabetto no kizuguchi アルファベットの傷口 (פצעים באָלֶפְבֵּית 1993; ב-1999 פורסם שוב תחת השם 文字移植 moji ishoku, השתלת אותיות). יצירה קצרה על שפה, כתיבה ותרגום. מתרגמת מגיעה לבקתה מבודדת באיים הקנאריים כדי להשלים את תרגום המאמר של סופרת גרמנית עכשווית אן דודן (Anne Duden) שנקרא Der wunde Punkt im Alphabet (פצע באלפבית) שמדבר על ציור מהמאה ה-15 המתאר את הקדוש ג'ורג' הורג את הדרקון. התרגום לא מתקדם היטב ובמהרה המציאות והדמיון מתחילים להתערבב ולקרוס לתוך עצמם.

* Yōgisha no yakōressha 容疑者の夜行列車 (רכבת לילה של חשודים 2002). 13 קטעים מחוברים, הכתובים בגוף שני יחיד. הגיבורה, רקדנית, נעה בין ערים שונות בעולם ברכבות לילה, שומעת סיפורים משונים של שכניה לנסיעה, נופלת מהרכבת, מגלה שנשים שיושבות לצדה בדרך להמבורג הופכות להורטנזיות ואזליות. אבל האם זאת הגיבורה או את/ה הקורא/ת? והאם כל זה באמת קורה?

[פצעים באָלֶפְבֵּית תורגם לאנגלית בתוך אוסף Facing the Bridge  לצד שני סיפורים נוספים, רכבת לילה של חשודים לא תורגם לאנגלית, אבל קיים בתרגום לרוסית ולצרפתית]

5. קקוטה מיצויו (1967- , 角田光代)

kakutaקקוטה נולדה ביוקוהמה ונמשכה לקריאה וספרות מאז גיל צעיר, והתחילה את הקריירה הספרותית שלה עוד במהלך לימודיה באוניברסיטת ווסדה במחלקה לספרות. בתחילה היא זכתה להכרה כסופרת נוער, אך בהמשך התחילה לכתוב יותר למבוגרים. היא סופרת מאוד מוכרת ואהובה (למשל, יש לה 16,500 עוקבים בטוויטר). בנוסף לספרים שלה היא כותבת מאמרים רבים, מנהלת בלוג ומתראיינת לתקשורת היפנית והמערבית. יצירותיה עוסקות באספקטים שונים בחיי היומיום של האישה ביפן – החל מהתעללות והצקות בבית ספר, דרך זוגיות, אמהות וקריירה. אולי תיאור כזה נשמע בנאלי, אבל קקוטה מצליחה לחמוק מכתיבה קלישאתית, דמויותיה ותיאוריה מאוד חדים ומדויקים, והיא מצליחה לרתק בלי להתאמץ.

* Taigan no kanojo 対岸の彼女 (אישה בגדה מנגד, 2004). היצירה מפגישה בין סָיָאקוֹ, עקרת בית בת שלושים וחמש ואם לילדה בת שלוש, לבין אָאוֹי, המרדנית ברוחה, שמנהלת חברה מצליחה לשירותי תחזוקת בית. העלילה נעה בין היחסים המתפתחים בין שתי הנשים בהווה לבין שנות ילדותה הקשים של אָאוֹי. שתי הנשים מחפשות דרכים להגשמה עצמית, אבל כמו בחיים, האפשרויות אינן בלתי מובלות והפתרונות אינם חד משמעיים.

* Yōkame no semi八日目の蝉 (ציקדה של היום השמיני 2007). אישה שמאהבה שכנע אותה לעשות הפלה ולאחר מכן עזב אותה, גונבת את התינוקת שלו ושל אשתו ויוצאת למסע בריחה של שלוש וחצי שנים ברחבי יפן. היא עוברת מטוקיו לנגויה, משם לנרה, לכת דתית סגורה שחברות בה נשים בלבד, ומשם לאי קטן בים הפנימי סֵטוֹ‏, המפריד בין הונשו, שיקוקו וקיושו. שאלות של אמהות, זהות, שורשים ושליטה על הגורל מתערבבות בתוך עלילה מעט לא שגרתית וסוחפת.

[שתי היצירות תורגמו לאנגלית ולשפות נוספות]

***
[בסוגריים מרובעים ציינתי אם היצירות תורגמו. התרכזתי בעיקר בתרגומים לאנגלית, אבל לפעמים ציינתי אם יש תרגומים לשפות אחרות. אני לא מכירה את כל התרגומים, לכן קרוב לוודאי קיימים תרגומים ליותר שפות משציינתי].

10 תגובות ל-“5 סופרות יפניות שצריך לתרגם לעברית

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אירית,
    תודה על המבחר היפה של סופרות שצריך לתרגם. אני מקווה שתקבלי על עצמך לפחות חלק מהאתגר…
    דורון

  2. פינגבק: ספרות ברשת: טכנולוגיית ה-POD עשויה להשפיע על עולם המו"לות; כיצד המו"לים הישראלים מתנהלים עם אמצעי המדיה החדשים; 131 שנה אחרי מותו דוסטוייבס

  3. פינגבק: ספרות ברשת: טכנולוגיית ה-POD עשויה להשפיע על עולם המו"לות; כיצד המו"לים הישראלים מתנהלים עם אמצעי המדיה החדשים; 131 שנה אחרי מותו דוסטוייבס

  4. פינגבק: כשאברמוביץ' פגשה את גאגא | פְריק – מגזין אלטרנטיבי

  5. בתור סטודנטית למזרח אסיה וליפנית, הבלוג שלך הוא תענוג צרוף!!!! תמשיכי לעדכן🙂

  6. פינגבק: הרפובליקה הספרותית » 0813: הלינקים השווים לחודש אוגוסט

  7. פינגבק: חמישה סיפורים מיפן | יפן מונוגטארי

  8. פינגבק: נבחרות ספרותיות | יפן מונוגטארי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s