"מעשה בשועל" / היאשי פומיקו

שלום קוראי היקרים,
מקווה שלא התייאשתם במהלך ההפסקה הארוכה והלא מתוכננת שנאלצתי לקחת. בינתיים למדתי לקח, שאי אפשר להבטיח שום דבר, ושלעיתים השליטה שלנו בגורלנו רופפת מאוד. ובהתאם, היום אני מפרסמת תרגום של אגדה העוסקת (גם) בגורל. את האגדה כתבה סופרת יפנית מודרנית, היאשי פומיקו (1903-1951), והיא חלק מאוסף של אגדות לילדים שפרסמה היאשי בשנת 1947. לקוראי היפנית שביניכם, המקור היפני נמצא כאן.

koson

Ohara Koson/ שועל רוקד, 1910 לערך

מעשה בשועל/היאשי פומיקו

 בהרים המיוערים שבאי שיקוקו התגורר לו שועל מיוחד במינו.

 תמיד הוא אהב לטייל לבד, אך יום גשום אחד, בעודו משוטט בחיפוש אחר מזון כהרגלו, הבחין בחמישה עשר ילדים יורדים מההר ומשוחחים בקולניות.

 לא הייתה זו הפעם הראשונה שהשועל ראה בני אדם, אך הוא מעולם לא הפסיק להתפלא מיכולתם ללכת על שתי רגליים אחוריות. אמו של השועל תמיד אמרה לו: "אם תלך למקום בו גרים בני אדם, תסתבך בצרות. בשום אופן אל תתקרב אליהם!", אבל בעיניו של השועל בני האדם נראו משעשעים ביותר. ואיך לא יראו לו משעשעים, האנשים האלה המהלכים על שניים, גופם נע ונד. השועל החל להתגנב מאחורי הילדים.

"כאן זה המקום בו מופיע השועל רוֹקוּבֶּי", אמר אחד הילדים.

"בטח הוא לא יופיע באמצע היום", ענה לו ילד אחר.

לפרקים נשמע קולו של רעם מרוחק.

נראה שתחושת חוסר נחת השתלטה על הילדים, כי לפתע הם עמדו מלכת וזקפו את אוזניהם. באותו רגע, פנה אחד הילדים לאחור וראה את השועל.

"אה! השועל יצא!", צעק הילד.

הילדים נבהלו, וכמו פולי סויה מתפזרים החלו לרוץ במרץ אדיר במורד ההר.

גם השועל נבהל. הוא לא הבין מדוע הילדים ברחו במהירות שכזאת. נרטב גם הוא בגשם החל השועל לרדוף אחרי הילדים.

אחרי שפנה משביל הררי צר, ומשהגיע לבסוף אל דרך שנראתה כמו זו שמשתמשים בה בני אדם, בשדה אורז למרגלות ההרים ראה השועל פר גדול עומד וגועה.

למראה בעל החיים הגדול, השועל רק עמד והביט בו זמן מה בהשתוממות. כל כך גדול! האחוריים מרובעים כמו תיבה, הגוף גרום, הבטן המדולדלת והרגליים מכוסים בבוץ, ולמרבה השעשוע של השועל, אל נחיריו הגדולים של השור הייתה מוחדרת טבעת גדולה ואליה מחובר חבל עבה.

השועל התקרב בחשש אל הפר והרכין את ראשו בנימוס. הפר הביט בשועל בתדהמה.

"מי אתה אמור להיות?", שאל השועל.

הפר היה יצור הגון, ולכן השיב לו: "אני פר של אדון סוסקה, שמי אקאבֶי". השועל התרשם שמולו עומד יצור מלכותי, ופנה אל הפר:

"אני שועל בשם רוקובי, הגעתי מהיער שבהרים. הדרך הזאת ממשיכה הלאה?"

"כן, הדרך ממשיכה הלאה ומגיעה עד שפך נהר סואן", ענה לו הפר.

השועל נפרד לשלום בנימוס והמשיך ללכת בגשם. אחרי שהלך זמן מה, ראה לפניו כפר קטן. ליד הבית הראשון בכפר הסתובבו להן שלוש תרנגולות. לסקרנותו של השועל לא היה קץ. הוא תהה מי הם היצורים האלה. שוב הוא הרכין את ראשו בנימוס, אך התרנגולות הפזיזות, התעופפו בצווחות רמות אל גג בית התרנגולות שלהן והתיישבו שם.

אלא שאז יצא מהבית איש מפחיד וגבה קומה, עם מקל ביד, וצעק:

"היי! שועל! אתה מתכוון לזלול לי את התרנגולות, אה!"

השועל נבהל. ובעודו תוהה על דבריו המוזרים של האיש, שהרי לא אכל אף תרנגולת אחת בחייו, נשמע צליל קהה והוא הרגיש מכה עזה במצח. בעל כורחו נפל השועל על גבו, ומיד האדם תפסו והכניסו לתוך תיבת עץ.

באותו ערב בני אדם נפגשו ודיברו ביניהם.

"יצור נורא הוא השועל רוקובי. כשחזרתי מביתו של אדון גוֹסאקוּ, נשאתי איתי אורז עם שעועית אדומה שקיבלתי שם במתנה, וכשירדתי אל עמק אִיָה, הרוקובי הזה תקף אותי באמצע הדרך, כישף אותי וגנב לי את האוכל. איזו חוויה נוראית זאת הייתה!"

"גם לי הרוקובי הזה עשה צרות. הופיע בפנַי במראה של נזיר ממקדש מיוֹשוֹג'י, גנב לי את הארנק, ולבסוף גם דחף אותי לתוך הנהר".

השועל רוקובי, ששמע מתוך התיבה את כל הדברים האלה, נתקף הלם. "איזה מן יצורים שקרנים בני האדם האלה", חשב לעצמו. הוא קודם כל מעולם לא ירד עד עכשיו אל הכפרים, וגם מעולם לא עלה בדעתו להתל בבעל חיים פיקח כמו האדם.

דברים מוזרים אומרים בני האדם, חשב לעצמו השועל. המכה שקיבל בראש בצהריים גרמה לבליטה גדולה שכאבה באופן בלתי נסבל. השועל רצה לשוב במהרה אל היער, שהרי אין לדעת מה יכול לקרוא במקום של שקרנים שכאלה. הפחד הלך והשתלט עליו.

"פעמיים כבר השועל הזה זלל לי את התרנגולות".

"אין חיה רעה יותר מהשועל. ידוע הרי שהשועלים הם שדים. בערב גשום, הם תמיד מדליקים אורות ביער ולועגים לנו. חיות חסרות ערך! נרעיב את הרוקובי הזה יומיים שלושה, הבטן שלו תתייבש היטב ונכין לנו מרק שועל, מה אתם אומרים?"

"אני יודע שמרק טנוקי[1] זה טעים, אבל מרק שועל זה משהו חדש…"

 השועל נבעת. לפתע הרגיש כמה אמו חסרה לו, עיניו נמלאו דמעות והוא עצר את נשימתו.

כשירד הערב, ניסה בכל כוחו להרים את מכסה התיבה.

נדמה היה לו שהניחו על התיבה אבן, כי בכל פעם שניסה להרים את המכסה עוד קצת, הרגיש שהאבן מתגלגלת וזזה מעט. בסבלנות רבה פתח השועל את המכסה, ולבסוף הצליח להחליק אותו הצידה, כמו שפותחים מניפה. חרש הוא הוציא את ראשו מהתיבה אל העלטה. הודות לירח שאורו החלש חדר מבעד לקרע במחיצת השוג'י[2], הצליח בסופו של דבר השועל להגיע אל רצפת העפר ביציאה מהבית.

עכשיו הבין השועל שאמו צדקה כשאמרה שבני אדם הם חיה מפחידה, והסיבה לכך שהם מסתתרים במאורה היא כדי שבני אדם לא ימצאו אותם.

מרצפת העפר הצליח השועל לרדת אל המרפסת החיצונית. ירח עגול מושלם עמד גבוה בשמיים ומכיוון ההרים נשמע קולו המוכר כל כך של הינשוף.

 הרי אִיָה, המכוסים יער עבות, כמו קראו לרוקובי: "אמא שלך דואגת, הזדרז לשוב הביתה". לפתע נתקף השועל רעב, וגם הבליטה על ראשו, שגדלה כמו פטריית שיטקה, בערה.

בעוד השועל מתקדם בצעד כושל, הוא שמע ליד אחד הבתים את געיותיו של הפר.

"אה, זה אדון אקאבי מביתו של מר סוסקה", חשב לעצמו השועל וניגש אל הרפת. "ערב טוב", קרא.

הפר, שנראה כמי שמתקשה להירדם, הזיז את לסתותיו בתנועות לעיסה ואמר בחביבות, "אה, ערב טוב. מה קרה לך? נראה שבאמת הלכת עד שפך הנהר, כן?"

משסיפר השועל איך הוא הסתבך בצרות ואיך עד עכשיו הוחזק בתוך תיבה, ענה לו הפר:

"מאוד מצטער לשמוע על כך. בני אדם הם יצורים אנוכיים מאוד, מצליפים ביצורים כמוני בישבן, באמת נמאס כבר.  לעיתים גם לי יש רגעים של תשישות, אבל גם אז לא נותנים לי לנוח אף לא יום אחד… כשמעבידים אותי קשה מדי, לא אחת גם קורה שאני בוכה. גם אם אומרים שאי אפשר לשלוט בנסיבות לתוכן אתה נולד, שזה רצון האלים שנולדתי להיות יצור כזה, כשמצליפים בחוזקה עם שוט באחוריים שלי, לי, שלא עשיתי דבר רע אחד בחיי, הרצון לבכות משתלט עלי. נסיבות חיי הן מה שהן, אבל מה לעשות, אני מקנא ביצורים כמוך, שיכולים לחיות להם בחופשיות ולשוטט בקלילות בהרים".

למשמע דברים אלה נכמרו רחמיו של השועל על הפר.

"הצדק עמך, אדון אקאבי. הרי גם אנחנו וגם בני האדם לא יכולים להאריך ימים, ואם רק היינו יכולים לחיות בשלווה, בלי שקרים, זה היה יכול להיות מעולה. אתה כל הזמן לועס משהו, מה זה הדבר הזה שאתה אוכל?"

"אני לא אוכל שום דבר. רק מעלה מהקיבה שלי קש שאכלתי בערב ואוכל אותו מחדש".

"לילה ירח מצוין היום".

"כן, ערב הוא הזמן האהוב עלי. בני האדם כבר ישנים, ואני יכול לחשוב פה עם עצמי מה שבא לי. גם אין אדם שיכה אותי באחוריים, זמן חסר דאגות יותר מכל".

השועל התרגש עד דמעות. הוא חש חמלה כלפי הפר, כשחשב שהנה, יצור בעל מבנה גוף כה מלכותי, נאלץ לחוות דברים קשים יותר ממנו.

"אחרי שאחזור אל ההרים, כבר לא ארד יותר אל היישובים. אנא, שמור על עצמך. אני מצדי מדי פעם אשיר לך שיר מראש ההר באישון לילה. כשתשמע את השיר, דע שהרוקובי ההוא, מאז ,בריא ושלם. הקשב, שומע את קולו החרישי של הינשוף? המאורה שלי נמצאת בסמוך לאותו עץ. אנא, אל תשכח להטות אוזן…."

השועל רוקובי נפרד מהפר ההגון ונעים ההליכות, ועלה בהתרגשות אל הרי איה דרך שביל הרים שומם.

"מזל שניצלתי. אחרי הכל, כל אחד והעולם שלו. ואיך אמא שלי בטח תשמח!"

רוקובי שכח גם את הרעב, וכאילו נשאה אותו הרוח שב אל ההרים. מזג האוויר הגשום שהיה בצהריים התבהר והירח העיר את ההרים ואת היער באור בהיר, כאילו היו צהרי היום.

מאז כל ערב, עלה השועל על הצוק הקרוב אל היישובים, ויילל כך שאקבי ישמע. אומרים שבלילה בהיר, קולו של רוקובי נשמע היטב והדהד ברחבי הכפר.


[1] טנוּקי הוא שועל ראקון, דמות בולטת בפולקלור היפני עד היום. כמו לשועל, מיוחסים לו כוחות של שינוי צורה ונטייה להערים על בני אדם. מרק טנוקי הוא מרק שמופיע לעיתים קרובות באגדות. במקור באמת נעשה בו שימוש בבשר של שועל ראקון או של גירית, אבל היום זהו מאכל צמחוני, מבוסס על צמח הקונג'אק המעובד לעיסת ג'לי.

[2] מחיצת הזזה מנייר המחובר למסגרת עץ, ששימשה כדלת/חלון/קיר פנימי בבית יפני מסורתי.

————————————————————————-

עוד על שועלים?
על שועלות יפניות ושועלות סיניות

4 תגובות ל-“"מעשה בשועל" / היאשי פומיקו

  1. סיפור עצוב, למרות הסוף השמח.
    וההערה על המרק ממש מזעזעת אותי, כמו ששום מרק עוף לא הצליח…

    • אכן סיפור עצוב, והוא דווקא אחד האופטימיים באוסף. לגבי המרק, כן, טנוקי כאלה חמודים, קשה לחשוב שמישהו אכל אותם. אבל היום בהחלט לא עושים את זה.

  2. פינגבק: כמה הערות על "מעשה בשועל" | יפן מונוגטארי

  3. פינגבק: חמישה סיפורים מיפן | יפן מונוגטארי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s