מאה משוררים, מאה שירים

nהשבוע קיבלתי משלוח ספרים מ-Book Depository ובתוכו הספר הזה:

תרגום חדש ל-Ogura Hyakynin Isshu  小倉百人一首 (מאה שירים של מאה משוררים מאוגורה) של פיטר מק'מילן (McMillan). זהו אחד מהקבצים היפים ביותר של שירי וַּאקָה (או בשמם האחר טַנקָה; שירים בני 31 הברות, הבנויים ביחידות של 5 7 5 7 7). פוג'יווארה נו טייקה (Fujiwara no Teika, 1162-1241), המשורר והתיאורטיקן אולי החשוב ביותר של שירת הוואקה הקלאסית, ערך את האסופה הזאת בסביבות שנת 1237, והיא הפכה לאחת האסופות החשובות וללא ספק הפופולריות ביותר בתולדות השירה היפנית. האסופה כוללת מאה שירים של מאה משוררים מהמאה השביעית  ועד אמצע המאה העשירית והיא למעשה מהווה היסטוריה מתומצת של שירת הוואקה בשיא פריחתה.

הפופלריות של האוסף הייתה כה גדולה, עד כי לאורך השנים אומנים רבים יצרו קליגרפיה ואיורים לשירים, ובתקופת אדו (1600-1868) לא היה אף אומן הדפסי עץ חשוב אחד שלא יצר סדרה של הדפסים לאיור כל שירי הסדרה. האוסף אף היווה השראה למשחק קלפים בתקפת אדו, שעד היום נחשב למשחק מסורתי בראש השנה היפני (אף על פי שרוב הצעירים ביפן היום בוודאי יתקשו לזהות את השירים, שלמדו בשיעורי הספרות בתיכון). במשחק זה החפיסה מחולקת לשניים – חלק אחד מכיל את שלושת היחידות הראשונות של השיר (5 7 5) וחלק אחר מכיל את שתי היחידות האחרונות (7 7). מארגן המשחק מוציא כל פעם קלף מהחפיסה הראשונה ומקריא את תחילת השיר, והשחקנים צריכים לאתר במהירות את חלקו השני של השיר מתוך הקלפים הפזורים לפניהם. המנצח הוא מי שהצליח לאסוף את המספר הרב ביותר של זוגות קלפים.

אוסף השירים זכה למספר רב של תרגומים מלאים וחלקיים לאנגלית, ואני לא יכולה לומר שקראתי את כולם, אך מתוך מה שמוכר לי, התרגום הזה מעביר בצורה הטובה ביותר את התחושה של שירה תוך שמירה והקפדה על המקור. אחד התרגומים הטובים והחשובים ביותר שקדמו לתרגום זה הוא Pictures of the Heart: The Hyakunin Isshu in Word and Image של ג'ושוע מוסטוו (Joshua Mostow). מבחינה מחקרית, זהו ללא ספק ספר חשוב ביותר והוא מספק רקע היסטורי, מידע אודות המשוררים והקשר ספרותי של השירים, תוך הסתמכות, בין היתר, על ההיסטוריה של איורי השירים. מק'מילן מכיר בתרומתו של מוסטוו ומודה לו בהקדמה, וגם אומר שהוא מציע רק עוד גרסא אחת של תרגום לאוסף השירים ואינו מתיימר לספק רקע מחקרי נוסף לזה שסיפק מוסטוו בספרו.

הגדולה של תרגומו של מק'מילן היא בכך שהוא יצר ספר אותו באמת ניתן לקרוא כמו ספר שירה ללא כל רקע בשירה יפנית, אך יחד עם זאת הוא גם מספק הקדמה מתומצת ויעילה על שירי וואקה,  מידע קצר על השירים בהערות סיום וגם את הטקסט המקורי של השירים וטרנסליטרציה שלהם לאנגלית. בנוסף, השירים מלווים באיורים קטנים של אומנים שונים מתקופות שונות, שנבחרו על ידי מק'מילן בקפידה רבה, ומעניקים נגיעה אסטטית עדינה ואלגנטית לאוסף.

מקובל לתרגם את שירת הוואקה בחמש שורות, בהתאם למספר היחידות של השיר, אף על פי שבמקור השירים נכתבו בשורה אחת, ולא נשברו לשורות כמו במערב. החלוקה לשורות עוזרת לקורא המערבי להרגיש את השבירה, אותה הרגיש הקורא היפני בגלל מקצב השיר. מק'מילן בוחר לא להיצמד לקונבנציה של שבירה לחמש שורות, אלא מעדיף להעביר את מהות השיר באופן שיתאים ביותר לרוחו ולמשמעותו. לדוגמא, ניקח את השיר של קקינומוטו נו היטומארו (Kakinomoto no Hitomaro), שיר מס' 3.

הטרנסקריפציה היפנית:

Ashi-biki no
yama-dori no o no
shidari-o no
naga-nagashi yo wo
hitori kamo nen

הגרסא של מוסטוו:

     Must I sleep alone
through the long autumn nights,
long like the dragging tail
of the mountain pheasant
separated from his dove?

 הגרסא של מק'מילן:

The
long
tail
of
the
copper
pheasant
trails –
drags
on
and
on
like
this
long
night
in
the
lonely
mountains
where
like
that
bird
I
too
must
sleep
without
my
love.

כמו שאפשר לראות הגרסאות מאוד שונות, אך אין זה משום שאחד המתרגמים התרשל בתרגום, אלא משום שהשירה הזאת מאפשרת אינספור דרכים של קריאה, פרשנות וכמובן תרגום. כל מי שאי פעם תירגם שירי וואקה הצביע על הקושי הרב הכרוך בתרגום של שירים אלה. הדקדוק של השירים מחייב מילות מקום ועונה, שמיד העלו אצל הקורא היפני אינספור דימויים ותחושות, שלא יכולים להיווצר אצל הקורא המערבי (או היפני המודרני). בנוסף, השירים מתבססים על משחק מילים מתוחכם המייצר בו זמנית מספר אפשרויות של קריאה במספר מינימלי של מילים, דבר המקשה על תרגום והמחייב את המתרגם לבחור בהכרח אפשרות אחת. הדוגמא שלעיל היא הקיצונית ביותר בכל הקשור לשינוי מבנה השיר, אבל אני מוצאת את המבנה שבחר מק'מילן מאוד יעיל, ומהדהד את המוזיקאליות המשתרכת של השיר המקורי. אני חושבת שמה שבחר לעשות מק'מילן זה להעביר את רוח את הלב (או כמו שאומרים ביפנית הקוקורו) של השיר.

לא תמיד בחר מק'מילן לחרוג מהמבנה של חמש שורות, אך במקומות בהם הרגיש שהדבר יעזור להעביר את השיר טוב יותר, לא חשש לעשות את זה.

שיר מס' 91, מאת פוג'יווארה נו יושיטשונה (Fujiwara no Yoshitsune):

Kirigirisu
naku ya shimo-yo no
sa-mushiro ni
koromo kata-shiki
hitori ka mo nen

The crickets cry
on this frosty night
as I spread my robe for one
on the cold straw mat.
Must I sleep alone?

בשיר הזה, לא רק שמק'מילן לא חורג מהמבנה של חמש שורות, אלא התרגום שלו תואם כמעט מילה במילה לסדר המילים במקור, מה שמצביע על כך שהבחירות שעשה היו מתוך מודעות עמוקה מאוד, ובמקום בו החריגה לא נדרשה, לא ניסה לכפות אותה בכוח, וגם לא ניסה לכפות מבנה נוקשה על תרגום שגם כך נמצא תחת מגבלות כבדות.

אין ספק שיימצא מי שיבקר את הבחירה הלא קונבנציונלית של מק'מילן, אך אני רוצה כאן להיתלות באילן גבוה ולהסכים עם דונלד קין שכינה את התרגום של מק'מילן התרגום הטוב ביותר של Ogura Hyakunin Isshu עד היום.

ולסיום אחד השירים האהובים עלי ביותר מהאוסף, מאת היוצרת האהובה עלי ביותר מהתקופה הקלאסית – סיי שונגון, המשכילה, הדעתנית והסרקסטית:

שיר מס' 62:

Yo wo komete
tori no sora-ne wa
hakaru tomo
yo ni osaka no
seki wa yurusaji

I am not deceived
by those who go home early
in the middle of the night,
falsely crowing like the cock
to pretend it's dawn.
May the barrier guards
of Meeting Hill
never let you through again.

 

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“מאה משוררים, מאה שירים

  1. פינגבק: מנהגי שנה חדשה ביפן – חלק ג' ואחרון | יפן מונוגטארי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s