האזרח היפני דונלד קין

בפעם הקודמת התייחסתי למאמר המערכת של Japanese Book News על רומן היסטורי והקשר שלו לחיפוש אחר גיבורים ביפן המודרנית, והיום אני רוצה להתייחס לידיעה קטנה במדור "אירועים ומגמות" בסוף הגיליון, שגם היא קשורה לגיבור חדש ביפן. הידיעה מתייחסת ליציאתו לאור במרץ 2011 של הכרך הראשון מתוך חמישה עשר כרכי אוסף הכתבים של דונלד קין (Donald Keene), העתידים להתפרסם בהוצאת שינצ'ושה (shinchōsha) ולכלול את חמשת עשורי הפעילות של החוקר והמתרגם החשוב של ספרות יפנית.

שמו של דונלד קין מוכר לכל סטודנט של ספרות יפנית ואעיז לומר –  גם לכל סטודנט העוסק בהיסטוריה ותרבותה של יפן בכלל. הוא היה מהראשונים שהביאו את הספרות היפנית אל הקורא המערבי, וסדרת האנתולוגיות  Seeds in the Heart (ספרות יפנית קלאסית), World Within Walls (ספרות של תקופת אדו),  ו-Dawn to the West (ספרות שירה וביקורת בעת המודרנית) הייתה עד לעת האחרונה* היחידה שסיפקה מבוא מקיף לספרות יפנית מראשיתה ועד ימינו. הוא הכיר באופן אישי סופרים מן השורה הראשונה כמו טנזיקי ג'ונאיצ'ירו, קוובטה יאסונארי, מישימה יוקיאו, קובו אבה ושיבא ריוטארו ותרגם יצירות רבות לאנגלית. כך שללא ספק מדובר באיש חשוב מאוד.

דונלד קין, שב-18 ביוני ימלאו לא 90 שנה, הביע את רצונו להפוך לאזרח יפני לאחר ששמע שזרים רבים נוטשים את יפן, בעקבות אירועי מרץ 2011 (שמבלי לגרוע מחומרתם, נופחו מעבר לכל מידה על ידי התקשורת המערבית). קין הודיע כי הוא מעוניין לשאת בקשיים יחד עם העם היפני, שהסביר לו פנים לאורך השנים. הוא הגיש בקשה לקבלת אזרחות יפנית בנובמבר שנה שעברה, ולמרות החשש שלו כי התהליך הביורוקרט יימשך זמן רב, הפך לאזרח יפני ב-8 במרץ השנה. הוא אף אימץ שם בקנג'י 鬼怒鳴門 שהקריאה שלהם היא Kiinu Donarudo, שמו הרשמי החדש. העיתונות היפנית דיווחה כי הקנג'י לשמו נבחרו על שם נהר Kinu במחוז טוצ'יגי (tochigi) שנכתב בקנג'י 鬼怒川 ועל שם העיר Naruto במחוז טוקושימה (Tokushima) הנכתב בקנג'י 鳴門. כך הקנג'י 怒 בקריאתו do משמש גם לקריאת שם המשפחה (kinu) וגם לקריאת השמש הפרטי (do+naruto).

בחירת הקנג'י לשמו עוררה עניין רב בקרב הבלוגרים ביפן והיו שהעלו את האפשרות לפיה קין בחר להשתמש באחד מהשמות שהמציא עבורו ידידו הטוב מישימה יוקיאו. לפי אחד הגולשים, במכתבים שהחליפו ביניהם, המציאו השניים קנג'י שונים עבור שמותיהם, שמו של קין נכתב כ-鬼怒鳴門 ושמו של מישמה נכתב כ-魅死魔幽鬼夫 (הקנג'י נושאים קשר מטריד למוות). אותו גולש מסתמך על הספר הזה, בו מתפרסמים המכתבים שהחליפו מישימה וקין ביניהם, וכמובן אין להשיגו בארץ. בנוסף, לא מצאתי גורם רשמי ברשת שיאמת את האפשרות הזאת, לכן התיאוריה הזאת מוצגת כאן בגדר שמועה בלבד, אבל שמועה מעניינת.

מועד פרסום אוסף הכתבים של קין וגם פרסום האוטוביוגרפיה שלו בפברואר 2011 מעידים על כך שהעניין בקין ביפן לא התחיל בעקבות שינוי האזרחות שלו, אך כעת העניין בו התעצם, ובימים אלה מוצגת תערוכה במוזיאון Asukayama ברובע קיטה (Kita) בטוקיו, המוקדשת לחייו ופעולו של האיש שבמשך כ-40 שנה חילק את חייו בין ניו-יורק, שם לימד באוניברסיטת קולומביה, לבין שכונת נישיגהארה (Nishigahara) ברובע קיטה. העיתון יומיאורי (yomiuri) דיווח כי התערוכה כוללת מעל 150 פריטים, כולל כתבי יד, תמונות ילדות של קין, כיסא מחדר העבודה שלו בניו-יורק ואוסף של תמונות ומכתבים שקיבל מסופרים יפניים מפורסמים כמו מישימה יוקיאו וקוובטה יאסונרי.

אהבתו הגדולה של קין ליפן באה לידי ביטוי בכל ראיון שהוא נתן לעיתונות ולטלוויזיה וגם בשם התערוכה – Watashi no Kando shita Nihon – "יפן המרגשת שלי", ואני לא יכולתי שלא לתהות, לאור כל הידיעות האלה על מידת האהבה שיכול לחוש אדם למדינה שאיננה מולדתו. נושא של מולדת וקשר למדינת מגורים מעסיק אותי באופן אישי כבר מספר שנים, ובין היתר נוכחתי לדעת שגם המשמעות של מילה "מולדת" יכולה להיות מוטלת בספק. אך כאן אין מקום לדון בנושא זה. מה שמעניין אותי זו מערכת היחסים שנוצרה בין המדינה המקשה בדרך כלל על תהליך של התאזרחות לבין אדם שאהבתו ותרומתו לפרסומה של יפן היפה והספרותית במערב הפכו אותו לסוג של גיבור לאומי ואזרח יפני.

כמובן, התאזרחותו של דונלד קין הזכירה לי את התאזרחותו של לפקדיו הרן (Lafcadio Hearn, 1850-1904), הידוע בשמו היפני קואיזומי יאקומו (小泉八雲, Koizumi Yakumo), שהיה הראשון לאסוף את אגדות העם, האנקדוטות והפרקטיקות הדתיות המקומיות ביפן ונתן השראה לחקר הפולקלור ביפן. כמו דונלד קין, תרם לפקדיו הרן לפרסומה של יפן במערב וגם לגילוי של יפן את עצמה. כמוהו הוא בחר להיות אזרח יפני. אך בניגוד לקין, שנולד וחי בניו-יורק כל חייו, הרן, שנולד ביוון לאיש צבא אירי ואם יווניה, התבגר באירלנד ובגיל 19 עבר לארה"ב, לא היה מחובר ממילא לזהות לאומית כלשהי. ב-1890 הגיע ליפן במסגרת עבודתו כעיתנאי, התאהב בקואיזומי סטסו (Koizumi Setsu) ובמדינתה, ונשאר ביפן עד מותו. משמעות של מילים כמו מולדת ואזרחות הייתה בוודאי שונה מאוד עבור הרן מהמשמעות שיש למילים אלה עבור קין. ובנוסף, בקשתו של קין להתאזרח ביפן הייתה יותר מכל סימבולית. אולם, בסופו של דבר, סיבת ההתאזרחות עבור שניהם הייתה דומה – אהבה גדולה מאוד לארץ כל כך זרה, יפן.

האם מישהו רואה את עצמו מתאהב עד כדי כך בתרבות זרה?

—————————————————————————–

* לאחרונה יצאה סדרה מעולה של אנתולוגיות בעריכתו של Haruo Shirane, הכוללת ספרות יפנית קלאסית עד תקופת אדו, ספרות בתקופת אדו (1600-1900) ושני כרכים של ספרות יפנית מודרנית .

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s