הוריאה טושיוקי זוכה בפרס איטו סיי

ב-7 במאי הודיע עיתון אסהי על זכייתו של הוריאה טושיוקי (堀江敏幸, Horie Toshiyuki) בפרס איטו סיי (itō sei shō) לספרות עבור הרומן שלו נאזונה (Nazuna), שפורסם מספטמבר 2008 עד ספטמבר 2010 בכתב העת סובארו, והחודש יצא כספר בהוצאת "שואישה" (集英社, shūeisha).

הספר מתאר את חווייתו של כתב בעיתון מקומי, באמצע שנות הארבעים לחייו, הנאלץ באופן פתאומי לטפל באחייניתו נאזונה, שנולדה זה לא מכבר לאחיו הצעיר ואשתו, שבעקבות תאונת דרכים ואשפוז ממושך אינם יכולים לטפל בילדתם. הרומן מתאר את התמודדותו של הגיבור עם כל הקשיים היומיומיים הקשורים בגידול של ילד, ומתחיל מסצנה בה הגיבור, שמתעורר כשחש בעשן מהדליקה שפרצה אחרי שהשאיר סיר על האש ונרדם, רץ לבדוק את מצב הפעוטה.

בראיון לאסאהי אמר הוריאה שהוא לא באמת התכוון לכתוב רומן על גידול ילדים וכי הוא גם לא הכיר את מילת הסלנג החדשה ikumen, אלא כתיבת הרומן החלה מכך שניסה לתאר לעצמו איזה דבר חשוב יכול להופיע מעבר לעשן של דליקה, והוא מודה כי העובדה שהדבר שעלה בדעתו היה תינוק, הפתיעה גם אותו.

Ikumen היא מילה יחסית חדשה בשפה היפנית והיא משקפת את השינויים שחלים בחברה. החלק הראשון של המילה iku מתייחס לסימניה 育 שמשמעותה "לחנך, לגדל" והחלק השני של המילה היא פשוט המילה האנגלית men, "גברים". למרות "חוק ההזדמנויות השוות בתעסוקה" משנת 1986, חלוקת העבודה בין בני זוג ביפן נשארה ללא שינוי רב. מנשים ציפו לגדל ילדים ולתחזק את הבית ומגברים ציפו לעבוד ולפרנס את המשפחה. בשנים האחרונות נעשים מאמצים על ידי גופים שונים לקדם שיוויון במקום עבודה וגם בעבודות הבית. אחד מהקמפיינים המעניינים בהקשר זה הוא Ikumen Project שהושק בשנת 2010 על ידי משרד הבריאות, התעסוקה והרווחה של יפן, המעודד אבות לקחת חופשת לידה או חופשות מיוחדות כדי לטפל בבני משפחה.

הוריאה טושיוקי נולד ב-1964 בעיר טאג'ימי (Tajimi) במחוז גיפו (Gifu). הוא למד ספרות אנגלית באוניברסיטת וואסדה וקיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת טוקיו, ובמסגרת לימודיו שהה במשך שלוש שנים בפריז על מלגה מטעם ממשלת צרפת. בשנת 1995 ראה אור אוסף הסיפורים הראשון שלו Kōgai e(אל הפרברים, 郊外へ). בהמשך קיבל מספר פרסים ספרותיים חשובים, כולל פרס אקוטגאווה ב-2001, והשנה אף נבחר לכהן בחבר השופטים של פרס זה, בנוסף לכהונתו בחבר שופטים של וועדות פרס אחרות. בנוסף להיותו סופר הוא גם ממשיך בפעילות האקדמית שלו ומלמד ספרות צרפתית באוניברסיטת מייג'י (מ-2004) וכתיבה יוצרת באוניברסיטת וואסדה (מ-2007).

למרות ההערכה הרבה לה זוכה ביפן, הוריאה כמעט אינו מוכר במערב. היצירה היחידה המתורגמת שלו, למיטב ידיעתי, הוא הסיפור "The Bonfire" באוסף הסיפורים Digital Geishas and Talking Frogs שכתבתי עליו כאן. הוריאה עוסק בפריפריה ולא במרכז, ברגשות של בני אדם ולא באסקפיזם ובסנסציה, ואלה אספקטים מאוד קוסמים בעיניי. מקווה שבקרוב אגיע לקרוא גם את הספר החדש וגם את הקובץ ממנו לקוח "The Bonfire", שנקרא יוקינומה והסביבה (雪沼とその周辺, Yukinuma to sono shūhen), והוא אוסף של סיפורים על תושביה של יוקינומה, עיירה דמיונית קטנה בהרים. בכל אופן, אני מאמינה שהוריאה הוא סופר שכדאי להכיר ולעקוב אחר פעילותו.

***

פרס איטו סיי נוסד בשנת 1990 ביום השנה ה-20 למותו של סופר, משורר, מתרגם ומבקר ספרות איטו סיי (伊藤整) על ידי קבוצה של תושבי העיר אוֹטארוּ בהוקאיידו (איטו נולד בעיר מַצוּמַאֶה  שבהוקאיידו). הפרס ממומן על ידי וועדת הפרס לספרות על שם איטו סיי, העיר אוטארו, והוצאה לאור הוקאידו שימבון (hokkaidō shimbunsha). לפרס שתי קטגוריות: ספרות וביקורת ספרותית, והזוכים מקבלים פסלון ברונזה ו-500,000 יין (כ-24,000 ש"ח) כל אחד. הזוכה בקטגוריה של ביקורת ספרותית השנה הוא קוואמוטו סאבורו (川本三郎, Kawamoto Saburō) עבור ביוגרפיה של אחד ממשוררי הטנקה האהובים והחשובים ביפן המודרנית, קיטהרה הקושו (Kitahara Hakushū, 1885-1942).

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“הוריאה טושיוקי זוכה בפרס איטו סיי

  1. פינגבק: פרס נומה ליאמאדה איימי | יפן מונוגטארי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s