פרס קוובאטה לאקוני קאורי וספרות יפנית בכתב העת Asymptote

Ekuni Kaori

אחת הסופרות האהובות על קהל הקוראות ביפן, אקוני קאורי (江國 香織, Ekuni Kaori), זכתה ב-12 באפריל בפרס הספרותי הנחשב על שם קוובטה יסונארי, הניתן עבור מצוינות ביצירות קצרות (נובלות או סיפורים קצרים). אקוני קיבלה את הפרס עבור סיפור הנקרא 犬とハモニカ (כלב והרמוניקה, Inu to hamonika). קטע קטן מהסיפור מתפרסם באתר של כתב העת Shinchō שבו החודש מתפרסם הסיפור, ומתאר בחור בשם ארליד שיוצא ליפן בתוכנית של מתנדבים, שמבחינתו אמורה להסתכם בהדרכת סקי וחילופי תרבות עם האוכלוסיה המקומית – נשמע מבטיח.

בישראל, כמובן, לא קיימים שום תרגומים של היצירות שלה, אבל מי שעוקב אחרי התרבות הפופולארית ביפן וודאי מכיר את הסרט Tokyo Tower שהיה ללהיט בשנת 2005 וסרט זה הוא למעשה עיבוד לספרה של אקוני. בנוסף, ספרה Kira kira hikaru) きらきらひかる) שזכה בפרס מורסקי שיקיבו בשנת 1992, תורגם לאנגלית כ-Twinkle Twinkle. הספר מגולל את סיפור נישואי הנוחות בין שוקו (Shoko), בחורה לא יציבה נפשית שכלל לא מעוניינת ביחסים רומנטיים, לבין מוצוקי (Mutsuki) שאין לו שום עניין בנשים ומאוהב מאוד בחבר שלו. הנישואים בין השניים הם תוצאה של לחץ מצד משפחותיהם ואף על פי שהשניים משתדלים לשמור על יחסים לבביים, האתגרים העומדים בפניהם עצומים, ולמרות הניסיון ליצור סוג של סוף טוב נראים קשים מדי מכדי להתגבר עליהם.

אקוני קאורי נולדה ב-1963 בטוקיו. אביה הוא מסאי ומשורר אקוני שיגרו (Ekuni Shigeru) ואת דרכה הספרותית היא התחילה דווקא בתור משוררת כשפרסמה את שירה בירחון הספרותי המוקדש לשירה ולביקורת ספרותית eureka. בשנת 1987 היא זכתה בפרס הניתן לסופרי ילדים ובהמשך הרומן שלה Kira kira hikaru הפך לרב מכר והמוניטין שלה התבסס, ובשנת 2004 היא אף זכתה בפרס נאוקי (Naoki), הפרס הנחשב ביותר הניתן עבור ספרות פופולארית. בנוסף לרומנים ולסיפורים קצרים, אקוני גם כותבת מאסות, ביקורות ומתרגמת ספרות לילדים מאנגלית. היא מוערכת מאוד בקרב קוראות ביפן בשל התמודדותה עם מציאות של קשיים וכאב במקום לברוח לעולמות של חלומות כמו יושימוטו בננה, אליה לעיתים משווים אותה.

***

ובנושא אחר, בגיליון הנוכחי של כתב העת האלקטרוני Asymptote מתפרסמים מספר תרגומים מיפנית: אחד של סיפור מאת 黄霊芝 Kou Reishi והשני של קטע מתוך אוטוביוגרפיה של 高橋睦郎 Takahashi Mutsuo, שתרגומה המלא תחת השם Twelve Views from the Distance עתיד לצאת לאור השנה. שני התרגומים מאוד מעניינים בגלל היוצרים שלהם, אחד טיוואני שכותב ביפנית והשני ידוע כאחד המשוררים החשובים של יפן היום. Kou Reishi נולד בטאינאן (Tainan) כשמדינתו הייתה תחת שלטון יפני ולפיכך למד בבית ספר יפנית, כפי שכולם היו מחויבים לעשות במסגרת מחיקת הזהות הלאומית של מדינות החסות שהנהיגה יפן. זאת הפעם הראשונה שקראתי משהו של סופר זה וחשבתי שזה מאוד מעניין שאדם לא יפני שאולץ ללמוד את השפה היפנית במסגרת כיבוש בחר לכתוב דווקא ביפנית כבר אחרי שהמלחמה נגמרה וטיוואן הייתה משוחררת מהשלטון היפני. Takashi Mutsuo נולד ב-1937 והפרק הראשון של זיכרונותיו מכסה את שנות המלחמה, אך המלחמה לחלוטין לא מופיעה בפרק. המשורר זוכר את אמו שנסעה לגור עם המאהב היפני שלה בסין, הוא זוכר את הים, את הילדה שהכיר אז, אך הוא בוחר להתעלם (לפחות בקטע המתורגם) מהעובדה ששנות ילדותו נפלו על שנות המלחמה שניהלה יפן. ברור שהמלחמה לא חייבת לתפוס מקום מרכזי בכתיבה של מי שחי בתקופת מלחמה, אבל הגיוני כי תהיה אי שם ברקע והבחירות של שני היוצרים האלה – של אחד להמשיך לכתוב בשפה של כובש לשעבר ושל השני לנקות את זיכרונות ילדותו ממלחמה – נראות לי מאוד מעניינות.

חוץ מזה בכתב העת אפשר למצוא הרבה תרגומים ומאמרים מעניינים והוא מאוד מומלץ (אגב, מופיע שם תרגום לאנגלית של "כמו עטלפים" מאת אתגר קרת שלנו).

תגובה אחת ל-“פרס קוובאטה לאקוני קאורי וספרות יפנית בכתב העת Asymptote

  1. פינגבק: חדשות מהתקופה האחרונה | יפן מונוגטארי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s